קצת על תרבות פופלרית

לשמחתנו, חברות ה-סטרימינג מעלות סדרות מהמאה העשרים, ואפשר לראות דרך "משפחות סדרה" וסדרות ישנות תהליכים מורכבים של התפתחות טכנולוגית, תרבותית, פילוסופית ופוליטית לקראת המאה ה-21. בסדרות לא מד"ביות, כמו הגולדברגים, שנוצרה בעשור השני של המאה ה- 21, יש ניסיון מודע להתעלם מהשינויים הדרסטיים בארבעים וכמה השנים האחרונות. כך גם ב"שלדון הצעיר", ספין-אוף של "המפץ הגדול" מנסים בכוח, ממש, לייצר איזו מציאות "תמימה" ואחרת מתקופתנו הקשה. חלק מהסדרות נוצרו בתקופת טראמפ, חלקן המשיך לפעול בתקופת טראמפ, ואי אפשר שלא להעלות בדעת איזו מגמה שמרנית, לא נועזת, להחזרת ערכי המשפחה "הטובים והמנחמים."

משפחת סדרה אחת שאני צופה בה בענין רב מאוד היא: Star Trek. הסדרה הזו מכילה כמות די גדולה של סדרות שעוסקות הפיתוח הרעיון של רודנברי על "מסע בחלל ופגישה בתרבויות חיצוניות." רעיון הומניטרי מובהק, ראייה מכילה מאוד, תרבות של "דיאלוג" ופתירת עימותים דרך דיפלומטיה, שיג ושיח, כאשר קרב ואש הינן ממש המוצא האחרון. כך נכתב בעמוד ויקיפדיה:

As early as 1964, Gene Roddenberry drafted a proposal for the science fiction series that would become Star Trek. Although he publicly marketed it as a Western in outer space—a so-called "Wagon Train to the stars"—he privately told friends that he was modeling it on Jonathan Swift's Gulliver's Travels, intending each episode to act on two levels: as a suspenseful adventure story and as a morality tale.[8][9][10][11]

Most Star Trek stories depict the adventures of humans and aliens who serve in Starfleet, the space-borne humanitarian and peacekeeping armada of the United Federation of Planets. The ..protagonists have altruistic values, and must apply these ideals to difficult dilemmas.

כעת חיה אני צופה בחמש סדרות מבית "מסע בין כוכבים" ST בקיצור:

מסע בין כוכבים – הסדרה הראשונה משנות ה- 60. אפשר לראות בה את הניסיון לפלורליזם ולהכלת האחר, אבל לא נשים ממש. הרפתקאות והפתעות שלובות עם דיון מוסרי, בדר"כ ברמות הבסיסיות ביותר של המוסר בן הזמן. מיותר לציין ששתי דמויות "גדולות מהחיים" עלו בסדרה הזו:

קפטן טי. קירק ומר ספוק. שני השחקנים, ויליאם שטנר ולינרד נימוי זכו עצמם לתהילת עולם. הדמויות הפכו לאייקונים תרבותיים רב מימדיים, ממש כמו "אלים" במיתוס. הם מופיעים בכל הקשר קיים כולל יחסי אהבה מיניים ביניהם, ברומאנס – במקרה הקל, ביקורת על החברה ומה לא?!

מסע בין כוכבים – אנטרפרייז – הסדרה הזו היא "פריקוול" לסדרה "מסע בין כוכבים – הדור הבא" היא נוצרה ב- 2001, ועל אף ההתפחות הטכנולוגית, גם בתקשורת אישית ובין אישית, היא מציגה עליבות בלתי רגילה, גם בעיצוב הסט המרכזי, עיבוד תמונות. אבל הקפטיין, אדם מוסרי מקליפורניה המוסרית, ג'ונתן ארצ'ר, שעדיין לא ממש מסכים לנשים שוות ערך, כך סגניתו היא "ספוק" ממין נקבה, ט'פול, שתפקידה לדעתי, לערער על המוסרנות המתקתקה ועל עודף הטטוסטרון. גם באקולה, השחקן המגלם את ארצ'ר וגם ט'פול, ספוק אינם מלהיבים. כל הדמויות גם הן לא ממש מלהיבות. אבל בסדרה הזו נזרע הזרע ל-סינטתים, ל- דאטה אצל ז'ל' פיקארד ולמסע בין כוכבים – פיקארד, עונה ראשונה.

מסע בין כוכבים – הדור הבא כאן מתחילות רוחות השינוי של שלהי המאה העשרים לעבוד במרץ רב. בחוכמה רבה איזנו אל פטריק סטיוארט, שמתנהג כמו שחקן שייקספירי לאורך כל הסדרה, כולל בזמן היותו "בורג" עם דיאנה הבנזואידית שמסוגלת לקרוא רגשות, להבין מה מטריד את הקפטיין וכמובן את מספר אחת המיתולוגי, רייקר. ברור לגמרי שהחללית מלאה בחוצנים ובחייזרים, מרביתם דמויי אדם. איכשהו לא הצליחו להתגבר על תבנית מוזרה של "חוצן דמוי אדם". אפילו במלחמת הכוכבים, במשפחת סדרות הענק הזו, חוצן-חייזר יהיה בעל מבנה הומנואידי, אפילו הוא איש לטאה, איש צב. נדמה לי, שרק אצל הרברט מתפתחת צורה חייזרית, דמויית עובר, אצל נווטי הגילדה. האם זה קשור לדיווחי "נחטפים" בעיתונות הפופולרית? תמיד החייזרים הם דמויי אדם. לכן באנטרפרייז הפרק בו חוצן שאינו אנושי, מדבר מתמטית, וזו התקדמות ענק.

במסע בין כוכבים, סדרת המקור, פרק ראשון הצוות "נחטף" על ידי חייזרים דמויי החייזר הפופלרי –

בטח שפילברג צפה בST סדרת מקור [אי.טי.].

מסע בין כוכבים – וייאג'ר סוף סוף אשה. אבל היא נזרקת לרביע דלתא, 70 אלף שנות אור מ"טרה", מוסדות הפדרציה והיקום המוכר. הסדרה נוצרה ב- 1995 והסתיימה ב- 2001. אשה, בוס, איזה נפלא. כל האחרים עפ"י רוב הם כפיפים ממין זכר. התנהגותה של קפטיין קתרין ג'ינוויי היא תמיד אמהית, פשוט לא יאומן. אז כעזר כנגדה הביאו וולקנית, נושרת מקורס הפדרציה, בחורה פרועה, שלוחת רסן, חסרת כבוד ל-כללים אמ-מה מהנדסת גאונה. אז בניגוד לכל "הציפיות" היא הופכת חלק מהותי מה-וויאג'ר כמהנדסת ראשית. מורד אינדיאני, מאקי, וסגן וולקני, ט'בוק, שחור עור!

כאן בולט המבט של "האח הגדול" בסיטואציה בה אין אפשרות לברוח, אין כוחות שיבואו לעזור, והתנועה בחלל היא במהירות כזו שהם ימותו לפני שיחזרו, למעט לו יפגשו את אותו הכוח שזרקם רחוק כלכך.

כן, גם פה, שאלות של סביבה, הכרת האחר, שמירה על "התנהגות נאותה", מוסר וטהרנות מינית, מה שלא ממש התקיים ב"דור החדש" שם יש אפילו פרק בו יש "אורגיה" לא פחות, וקצינת הבטיחות שוכבת עם הסינתטי, דאטה. [רמז מטרים או רפרור לבובות מין?]

ואז הבינו, שלא חייבים לשלוח ספינה לחלל, יש מקומות בהם אפשר לבנות תחנות חלל ענקיות.וכך נוצרה סדרה, לענ"ד, ממש מרתקת ששמה –

מסע בין כוכבים חלל עמוק 9 הרעיון כמובן מבוסס על תחנת החלל שבנו האמריקאים בשנות ה- 70. בסדרה הרחיבו את הרעיון. רעיון דומה ראינו בסדרה "בבילון 5." שתי הסדרות מציגות את התחנה כמוקד למחלוקות פוליטיות מחד גיסא וכאפשרות ללמוד על דרכי שיתוף פעולה בינגזעיים ובהחלט בין תרבויות אחרות ושונות בתכלית, שמקורן בפלנטות אחרות מאידך גיסא. אני מביא ציטוט מהערך בויקיפדיה:

"מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9 (במקור Star Trek: Deep Space Nine; או בקיצור ST:DS9) היא סדרתמדע בדיוני המתרחשת בעולם הבדיוני של מסע בין כוכבים, במאה ה-24, משנת 2369 ועד לשנת 2375. בניגוד לסדרות מסע בין כוכבים אחרות, זירת ההתרחשות המרכזית של חלל עמוק 9 היא תחנת חלל קבועה, וזאת על מנת שלא ישודרו בו-זמנית שתי סדרות אשר במרכזן ספינת חלל[1] (ספינת החלל דיפאיינט נוספה לסדרה בעונה 3, אולם התחנה נשארה המוקד המרכזי של עלילת הסדרה). דבר זה איפשר עלילות בהמשכים והופעות חוזרת של דמויות חוזרות בתדירות רבה יותר. סדרה זו ידועה בשל הדמויות המפותחות הרבות שיש בה, וכן בשל עלילות מקוריות מורכבות. הסדרה עסקה בנושאים אפלים יותר מאשר קודמותיה. פחות חקר פיזי של החלל, ויותר דגש (בעיקר בעונות המאוחרות יותר) על היבטים שונים של מלחמה בין-כוכבית.[2]"

קשה לדעת מי השפיע על מי ביצירת שתי הסדרות הללו, DS9 ו-בבילון 5, אבל שתיהן הצביעו באופן ישיר על התרבות האנושית, הגלובלית על פני הפלנטה שלנו, גאיה, טרה, ארץ. תרבות בשקיעה, אלימות רבה, שנאה הדדית, הרס הסביבה, אלימות דתית, שמרנות קיצונית, שנאת האחר. מול זאת הן ניסו להציג עתיד אחר.

מסע בין כוכבים – פיקארד מי שיצפה בסדרה יהיה חייב, אם הוא ממש רוצה, לערוך סקירה של כל סרטי ST, כדי להבין "לעומק" את העלילה והדמויות ופועלן בטח בעונה הראשונה, בה סוגר פיקארד מגל אישי וחושף מחתרת רומולנית מסוכנת.

העונה הראשונה מכנסת לתוכה את – המאבק בסינתטים, רעיון השתלת תוכנה של אנדרואיד באדם בשר ודם. זוכרים, אני בטוח, למי שקרא גם את כל ההמשכים של "מוסד וקיסרות", איך ד'ניל מעביר את מוחו הפוזיטרוני למוח אנושי, שאגב באמצעות מניפולציות גנטיות התרחב מעבר לגודלו הרגיל אצל בני אדם. זה השילוב המושלם, לא?!

בכלל סדרת "פיקארד" נהדרת בשכלולי הטכנולוגיה המחשבית והאניטמטיבית שלה.

עד כאן.

  1. אבי בליזובסקי, “מסע בין כוכבים” – כל המדע הבדיוני בסדרה אחת
  2. Robert V. Kozinets, Utopian Enterprise: Articulating the Meanings of Star Trek's Culture of Consumption
  3. Jacob H. Pullis, Star Trek as an Agent of Cultural Reproduction
  4. ד"ר אלעד אורג, הומניזם במאה ה-24: "מסע בין כוכבים" ומשפט, חלק ג'
  5. אוריאל בריזון, גלילאו: “מסע בין כוכבים” והאתוס האמריקני

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.