חיים לנסקי – אין זו כלל סיעה
אין זו כלל סיעה
אֵין זֹו כְּלָל סִיעָה שֶל יֹונֵי צַחַר –
שְנוֹת בְּחוּרַי יָצְאוּ לַעֲרוֹך גּוֹלָה.
עוּפוּ, עֲלוּמַי, אֶל נוֹף הַשַּחַר,
שָם חוֹלְמָה דּוּבְדְבָנִיָּה כַּלָה.
מִסְרוּ לָה שָלוֹש בְּשוֹרוֹת הַלָּלוּ:
הָרִאשוֹנָה – כִּי אֲהָבְתִּיהָ מְאֹד,
הַשְּנִיָּה – שַעֲרֵי יוֹם אֶתְמוֹל נִנְעֲלוּ,
הַשְּלִישִית – כִּי לֹא אֶרְאֶנָה עוֹד.
חיים לנסקי, תרצ"ג (1933)
כמעט כמעט הומאז' לח"נ ביאליק, במיוחד לאור העובדה שהדובדבניה כלה, ואצל ביאליק: [לקוח מ- קומי צאי, ח"נ ביאליק, בית שלישי]
עָבַר חֶסֶד-אֵל בָּאָרֶץ
עַל כְּנַף-אוֹר, עַל כְּנַף-אוֹר –
וּבַפְּלָגִים נָפְלָה רִנָּה:
לִבְלְבוּ בַגָּן הָעֵצִים,
אָבִיב בָּא! אָבִיב בָּא!
הַדֻּבְדִּבְנִיָּה הִלְבִּינָה.
ורוצים תמונה? בטח – צילם רמי אורדן
ברור שאין הכוונה לעגבניה מצד שמאל, ואולי הכוונה היא לעוגיות דובדבנים, אבל העיקר והחשוב הוא, שדובדבן מסמל צבע אדום, אולי צבע עגבים, הקצה המענג ביותר שארוחה/שבקינוח [ הדובדבן שבקצה הקצפת], כולו ריגושים חושניים. אצל לנסקי כולו נעורים שכבר אינם, ולכן הפרידה היא מדובדבניה, החולמת שהיא כלתו. איי איזה מטרד, לא?! מי רוצה אהובה לבנה?
ביוגרפיה – https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/01108.php
ח"נ ביאליק – קומי צאי, http://benyehuda.org/bialik/bia070.html
תרבות קריאה 