זלדה – כל שושנה

בזכות האסקפיזם הראציונלי

מי שחי כאן בחודש האחרון מבין שהדברים החשובים ביותר בהוויה הישראלית הם: המצב החברתי-כלכלי והאירוע המוחי שעבר ראש ממשלת ישראל.

באחד  מהפורומים בהם אני משתתף הודעתי על בחירתי באסקפיזם כאמצעי לשליטה אישית במאורעות ובשטף המידע, ברובו חסר ערך ומיועד לְמַסֵּךְ את תודעת האזרח הממוצע בפני הדברים האמיתיים.

מה זה אסקפיזם? אסקפיזם בהחלט מכיל בתוכו יסוד של "בריחה מהמציאות", אבל אני מעדיף לראות באסקפיזם לא אקט של בריחה, כי אם בחירה מודעת, מתוכננת ונשלטת של פיענוח ופרשנות של המציאות, וכן בחירה מודעת ומתוכננת בסינון המידע אליו אני מוכן להתייחס ו/או לצרוך ואפילו לראות.

דא עקא, שמקצועי והקריירה שלי לכאורה מחייבים אותי להתנגד למצב של תודעה ופעולה מנטלית אסקפיסטיות. כאן מתבטא היסוד הראציונלי של האסקפיזם . כיוון שאני מחוייב להיות קשוב ועירני לעניני דיומא, לפעמים אפילו אני מחוייב בכורח צו מנהלתי להתייחס פורמלית ומילולית לאירועי היום. האסקפיסט הראציונליסט יודע גם יודע לשלוט בחלון  הקשב שלו, לעבד ולפענח את המידע בצורה שאינה מזיקה לו ו/או לעולמו. כך הצוהר שנפתח אל המציאות קטן, כך רק חלק מהמידע, ובעיקר הרלוונטי ביותר הוא המעובד על ידי התודעה, וכך גם יש אפשרות לבנות ביקורת ענינית כנגד צווים שלטוניים שיש בהם מידה רבה של ניסיון להשתלט על השיח הציבורי ו/או ליצור ולעודד סוג של ערכים/נושאים מועדפים.

אסקפיסט מהסוג שלי לא משקיע את זמנו בניהילזם. אחת התפיסות המוזרות ביחס לאסקפיסט היא שהוא ניהיליסט. לדעתי, ולפחות בדרך בה אני מפרש ו/או מממש את האסקפיזם הזמני בו אני בוחר לפי צרכיי אין בו ולו יסוד אחד של ניהיליזם. העולם שלי מדורג בהתאם לתפיסותי האישיות ו/או החברתיות-התרבותיות והאחרות. בוודאי אינני מטביע את יגוני באלכוהול, סמים או סקס מופרז. או במלים אחרות, טורח לעוור ולהחריש ולקטום את כל אפשרויות החישה החיצוניות שלי ולהגיע למצב של תודעה מנוטרלת לגמרי מהחוץ, שזו אולי תמצית האסקפיזים בטהרתו.

ברוכה הבאה שנת 2006. זו השנה בה אני מתחיל את העשור השישי של חיי. על פי ההיסטוריה של משפחתי צפויות לי עוד שנים ארוכות של חיים [ סטטיסטית בערך 30 – 40 שנים]. העולם המשתנה תדירות לא מבטיח דבר. המדיה בשיתוף הפעולה ההרסני שלהן עם תאגידים כלכליים בינלאומיים ועם הדמוקרטיה הקפיטליסטית המייצרת תודעה כוזבת של חירות אישית בעצמן מייצרות אסקפיזם משוכלל וגאוני, שעל פניו כמו מתייחס לעולם החיצוני-האמיתי, אבל התבוננות מעמיקה בעולם הזה מגלה, שהעולם הזה מונע מכוח אינטרסים כלכליים ומחייבת היענות מלאה לחוקים האכזריים והנוקשים של הקפיטליזם במשמעותו הרחבה והמטאפורית גם יחד.

לי נדמה, שהאסקפיזם אותו אני בוחר, הוא סוג של מאבק אישי באסקפיזם המיוצר על ידי תאגידים רבי כוח, שמטרתם היא הנצחת עצמם לנצח, וכלל לא חשוב המחיר שמשולם עבור קיומם האינסופי.

אני רוצה לסיים את הפוסט הזה בשיר אסקפיסטי מובהק, לשיטתי, שכתבה זלדה

כָּל שׁוֹשַׁנָּה / זלדה

כָּל שׁוֹשַׁנָּה הִיא אִי
שֶׁל הַשָּׁלוֹם הַמֻּבְטָח,
הַשָּׁלוֹם הַנִּצְחִי.

בְּכָל שׁוֹשַׁנָּה מִתְגּוֹרֶרֶת
צִפּוֹר סַפִּירִית
שֶׁשְּׁמָהּ "וְכִתְּתוּ".

וְנִדְמֶה
כֹּה קָרוֹב
אוֹר הַשּׁוֹשַׁנָּה,
כֹּה קָרוֹב
נִיחוֹחָהּ,
כֹּה קָרוֹב
שֶׁקֶט הֶעָלִים,
כֹּה קָרוֹב
אוֹתוֹ אִי – 
קַח סִירָה
וַחֲצֵה אֶת יָם הָאֵשׁ.

פנאי, שירים, הקיבוץ המאוחד, תשכ"ז – 1967
שירי זלדה, הקיבוץ המאוחד, 198

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.