אז מיל"ג – המשורר הענק שגיליתי רק שנים רבות וארוכות של טפשת יהירות מודרניסטית –

חִידוֹת בְּמִלּוֹת יְחִידוֹת

Palindrom

י"ל גורדון

א

שִּשָּה פְנִים לִי שׁוֹנִים מִכָּל עֵבֶר,

פֹּה מָעוֹן אֲנִי  לִבְהֵמָה וָגֵבֶר,

וּפֹה אָשׁמִיעַ קוֹל קוֹרֵא בַּכֹּח,

וּפֹה גַּם כַּכֱּלֶב אוּכַל לִנְבֹּחַ.

לִפְעֲמִים דַּם אָדַם אַזִיל כַּפֶּלֶג

וּבְלִי מִשְׁפָּט לָמוֹ מַטְבֵּחַ אָכִינָה.

וכְרֶגַע אָדִיחַ דָּמִי בַּשֶׁלֶג

אָז אֵהָפֵךְ וּכְלִבְנַת צֶמֶר אַלְבִּינָה

ב

גַּם פָּנַי שַשֶת עַל כָּל צַד ישְׁתַּנּוּ;

כְּאוֹפָן תּוֹך  אוֹפָן יַחַד הוּכַנּוּ;

בִּי יִמְצָא הֱאָדָם מַרְגוֹעַ לְנֶצַח

מַעֲמַל הַחַיִים, מֵרֹגֶז וָרֶצַח.

עֵת אַעֲלֶה כָּאֹר אָז אֶתְאַזַּר  חַיִל 

וַאֲגַלֶּה כָּל נִסְתָּר וַאֲגָרֵשׁ לַיִל,

אָז גַּם חַי הִנֵּני וּמַאֲכָלִי עֵשׂב.

לִפְעָמִים אֲלְעיטָה לַשׁוֹר לַכֶּשֶׂב,

לִפעָמים אֲבַלֶּה כֹּל עֵץ וַעֲצָמוֹת

גַּם שֵׁם רָשָׁע אַכחִיד מַעַל אָדָמוֹת.

פֹּה בִּלְבַב אִישׁ עְמֹק פָּנַי  אַסְתִּירָה,

אָז אֶתְרָאֶה פָנִים, אֵשְׁפֹּךְ דָּם כַּמָּיִם;

וּפֹה אֵצֵא אוֹר וּכְרֶגַע אַַזְהִירָה,

אָעוּף בִּיעָף עַד לִקְצוֹת הַשָׁמָיִם.

אין לי שמץ מושג מהי התשובה לחידה, אבל יפהפיה היא, כתובה היטב, בטרוכיי [ -V ]  קליל, ונעים לשמיעה.

---

מקור – פרויקט בן יהודה