פֶּרַח-הַיַּעַר / צבי שץ

אֲנִי יוֹדֵעַ

רַק לְרַטֵּט;

אֶתְגַּעְגֵּעַ

לְאוֹר שֶָׁקֵט…

בַּת-קוֹל שָׁכָכָה,

אִוְשַׁת-עָלִים,

בַּת-צְחוֹק זָרָחָה

בַּדִּמְדּוּמִים…

רֵיחוֹת-הַיַּעַר –

כָּל אֵלֶּה לִּי.

רוּחוֹת-הַסַּעַר

לֹא בִשְׁבִילִי.

עַל אֵם-הַדֶּרֶךְ

יִשְּׂאוּ הֵם חוֹל…

עַל אֵם-הַדֶּרֶךְ –

אֲנִי אֶבֹּל.

לְקַו-שֶׁמֶשׁ

אֶחָד אֲקַו –

גַּלְמוּד וְחֶרֶשׁ…

תָּמִיד… לַשָּׁוְא.

הבית האחרון "לקו שמש / אחד אקו – " הינו רפרור ישיר לשירו של ביאליק "רק קו שמש אחד "[1]

רַק קַו־שֶׁמֶשׁ אֶחָד עֲבָרֵךְ,
וּפִתְאֹם רוֹמַמְתְּ וְגָדָלְתְּ;
וַיְפַתַּח חֶמְדָּתֵךְ וּבְשָׂרֵךְ,
וּכְגֶפֶן פֹּרִיָּה בָּשָׁלְתְּ.

וְרַק סַעַר לֵיל אֶחָד עֲבָרֵךְ,
וַיַּחְמֹס אֶת־בִּסְרֵךְ, נִצָּתֵךְ;
וּכְלָבִים נְבָלִים בַּהֲדָרֵךְ
יָרִיחוּ מֵרָחוֹק נִבְלָתֵךְ 

הדרמה הביאליקית של התפתחות המיניות של הנערה, השמרנית, הסקסיסטית – שלא היתה עוברת היום ללא הערות קשות – שתמימותה ויופיה נגזלים בשל "רק ליל סער אחד עברך" וכבר הפכה ל"נבלה" וכלבים מרחרחים אחריה. אמא'ללללללללהההההההההה

והנה שץ העדין אמנם מקווה לקו שמש , אותו קו מחייה, מעורר, מדליק ההתשוקה והמיניות, אבל תמיד הוא גלמוד, וגם התעוררות זו היא "לשוא" השיר המקסים הזה נע בין הרצון לשקט, ליופי צנוע, מוסתר – בית ראשון – לבין סערות העולם המשתנה בו הפרח נובל ונעלם.

השיר ללא עמדה מינית נראית עד אשר מגיעים לרפרור לביאליק, וישאל השואל [ אני ] מה לכל השיר, לפרח ולתשוקה אצל ביאליק – האם היער הינו המיניות הכמוסה, הרומנטית [ ובכך מהדהד שץ את הרומנטיקה הגרמנית של המאה ה- 19] שאינה חשופה לעולם, ופרח היער הוא המיניות של אהובתו [ לבל אחטא בפרשנות-יתר סמבולית, אבל פרח הוא גם סמל לאבר המין הנשי]. היציאה אל אור השמש, אל המדבר היא "הרג התשוקה והמיניות" שכבר לא תיעור לעולם, על פי הבית האחרון.

יפה.

---

מקור – פרויקט בן יהודה

ביוגרפיה – אתר חברת קדישא ת"א ; אתר לאזרחים חללי פעולות איבה

רשימה של שץ – על הקבוצה, פרויקט בן יהודה

[1] רק קו שמש אחד – ויקיטסקט