מאז שסיימתי לקרוא את קיצור תולדות האנושות של יובל נוח הררי חיפשתי ספר היסטוריה, מקיף ורב עוצמה כמו ספרו של ינ"ה [יובל נוח הררי, להלן ינ"ה].

ידוע לכל בר בי רב ויודע מעט דרכי האקדמיה, חדשן ופורץ דרך כהררי לא ממש יזכה לחיבוק של הממסד. גם הגישה ההינדי-בודהיסטית שלו לקריאת המציאות ופענוחה, מתן פרשנות של אירועים היסטוריים מכוננים מעורררת מעט גיחוך אם לא דחייה.

נכון, כשכותבים מבט היסטורי ממעוף הנשר, בכל זאת, ינ"ה מנסה למצוא עיקרון מנחה, נרטיב על לאבולוציה התרבותית של האנושית מאז המאה ה- 15 לפני הספירה. כלומר, 17 אלף שנים.

ינ"ה רואה במעבר לחקלאות, ובמיוחד חקלאות הדגנים ובמיוחד החיטה את האירוע המכונן המרכזי ביותר. אבי לבקוביץ מפתח את התיאוריה או הפארדיגמה של הררי, בחוברת צנועה, בהוצאה עצמית, שבה הוא מסביר את הקשר הבל ינותק בין הארגוט, פטרייה קטנה, טפילית לבין העדפת הדגן, החיטה על פני גידולים אחרים.

בהקדמה לחיבור הקצר כותה לבקוביץ כך:

"אבל ביחד עם הדימויים השליליים שלו, היה לארגוט גם צד אחר, שהפך אותו לנערץ….שימש הארגוט גם בטקסים רוחניים, שהיו חוויות משנות חיים… נקדים את המאוחר כשנספר שבאמצע המאה העשרים סונתז ממנו ה LSD… כבר היה מי שטען שהוא אחת התגליות המשפיעות [אם לא הגדולות] ביותר של המאה העשרים." [עמ' 6] הרמזים הברורים הוא במילים: רוחניות, פסיכודליה, וכאן אני רואה את ההשקה לתיאוריה של ינ"ה, על השתלטות החיטה על בני האדם וקביעת התפתחות התרבות שלנו, והצטרפות הפטריה הקטנה הזו, ארגוט למהפיכה הזו.

בסיום ההקדמה, משער לבקוביץ בעקבות אוסמוד, האקסלי וקארל רוק, שהארגוט הוא מגדולי מחוללי השינוי התרבותי והאבולציוני, מה שהפך את הקוף לאדם, בעקבות "התיאוריה האנתאוגנית [אנתאוגני – "מחולל אלוהים בפנים", הוא מושג שאותו טבע צוות חוקרים בראשות חוקר התרבות הקלאסית קארל רוק ב-1979, – עידו הרטוגזון ] שסוברת שיסודות הדת ולמעשה התרבות האנושית … הן החוויות הרוחניות שהתהוו כתוצאה משימוש במשני תודעה דוגמת הארגוט" [עמ' 7]

השאלה המרכזית ששואל לבקוביץ היא: לפני המהפיכה החקלאית הדגן לא היה מקור המזון או היבול הכי נפוץ בחקלאות או ב"לקט" האנושי, מה הפך את הדגן לנפוץ ביותר? מה גם שגידולו לא קל, או המחיר הנגבה מהאדם כדי להפיק ממנו מזון כלכך גבוה, מה התועלת בו? התשובה אותה ינסה להוכיח היא: שהסיבה טמונה באחד המזיקים הגדולים הגדולים של הדגן ה- Claviceps ובמיוחד פטריית הארגוט. [דש אחורי]

לאחר מבוא מפורט בו הקורא מקבל הסבר על חמשת מיני הדגן, על הפטרייה בכללות ועל הארגוט בפרט עובר החיבור להצביע על הקשר העמוק בין טקסים פרה היסטוריים ופאגאניים לטקסים בשתי הדתות המונותאיסטיות – יהדות ונצרות, וכמובן לעיסוק ב-וודות ההודיות.

הסקירה ההיסטורית מסבירה גם התפתחות הרפואה בעקבות תכונותיה המורכבות של הארגוט. מחד יכולה לרפא כאבים, לשלוט בצירי לידה אך מאידך מינון אחר מוביל למוות.

כך למשל "לחם הפנים" בקודש הקודשים היה לחם מחיטה פגועה מארגוט, הלחם שהנוצרים אוכלים במיסה, בהתחלה היה לחם "מזוהם" בארגוט. ההיסטוריה האירופאית של מגפות ענק מוסברת על ידו באכילת מזון מזוהם מארגוט וכמובן גם שתיית מים מזוהים.

התהליך ההיסטורי הוא שהארגוט הופך ל"מיסתורין" של הממסד, של קבוצת יחידים ונמנע מהציבור הרחב ככל שמובן כוחו הרב ליצור חוויות רוחניות שמובילות לשינוי חברתי, לערעור על הסדר הקיים.

לטענתו, המגובה במקורות היסטוריים, הארגוט שימשה כבסיס לשינויים חברתיים משמעותיים, אבל בחלקו האחרון של החיבור כך הוא כותב:

"בנקודה זו – לפני שהדיון, ככל דיון בתיאוריה האנתאוגנית , יהפוך להיות מנשר כנגד העריצות הממסדית… ומשתמש בו כדי כדי לעצב את תודעת ההמונים… אני מעדיף להפסיק בחיתוך חד, ולהשמיט את השלב בו אני מאשים כביכול, את התמסדות הדת בעריצות החוויה הרוחנית [הדבר הזה לא קשור ישירות לארגוט, אלא אם מכניסים את סיפור ה- LSD..] דווקא כאן אני רוצה להזכיר פרשה מקראית נפלאה – שמואל, שאול והתנבאות שאול. "הגם שאול בנביאים?" והתגובות הקשות עד אלימות של הנביא, זה הניזון מ"ארגוט"[?] כנגד הממסד החילוני, והמשך לפארדיגמה שעולה מהחיבור – שינוי חברתי, בטח לפני למעלה מ- 2000 שנים, קשור כככל הנראה לאכילת דגן מזוהם בארגוט, במקרה או בכוונה.

בפסקת הסיום לבקוביץ טוען שכל מטרתו היא: "הנקודה היותר חשובה היא ההבנה שבסופו של דבר גם כיום, כשהמדע מסיר כביכול את המסתורין מהטבע, הטבע נותר מסתורי ומסקרן אפילו יותר מאי פעם" [עמ' 68] אישית הטיעון הזה, שמופיע בסופו של חיבור בו באופן בולט מוצגת השתלטות הממסד הרבני ואח"כ האזרחי [לבקוביץ מזכיר יותר מפעם את מאבק הממסד ה"חילוני-אזרחי-דמוקרטי-ביורוקרטי" כנגד סמים פסיכדליים במחצית השניה של המאה ה- 20, את הנסיונות האדירים להשפיע על צעירים כנגד שימוש בהם, והצגת אמנים ומשענים שידוע שנעזרו בחומרים אלה כ"דגנרטים".] די חלש ולא משכנע.

לאורך 66 עמודים דחוסי מידע, מקורות רבים, פרשנות של שמות שונים לאורך ההיסטוריה לארגוט רק מעודד את הקורא לשאול את עצמו – האם LSD ממכר? האם חשיש ממכר?

יש לי הערה אחת ויחידה ביחס לחיבור. אני קורא אותו כהדיוט. עבורי זה "סיפור אפי" מהסוג של ינ"ה, או היסטוריונים אחרים שמיטיבים לספר את הסיפור האנושי, סיפור ריאליסטי מבוסס עובדות. לענ"ד חלק מההסברים מבוסס על השערות, כמו ההשערה שלי בדבר שאול וחבר הנביאים, שדי קשה לבסס אותן.

החיבור, שאני ממליץ מאוד לקוראו, ניתן לרכישה מאבי עצמו – 0507929746

• – – –