נטפליקס: בשידור חוקר, מונק ; דיסני+

כללי המשחק [ TRACKER] ו – THE FINDER

ארבע סדרות, שלוש מראשית המאה העשרים ואחת מהעשור השלישי, כלומר כיום, אקטואלית.
בארבעתן קיים מוטיף [מוטיף – מושג בחקר ספרות עממית המציין יחידות תוכן/צורה זהות בסיפורים מתרבויות שונות לגמרי, למשל "הגיבור הוא האח הקטן, שלוש אחיות, מות האב וכו'] משותף: החוקר בעל ייחודיות נפשית-תודעתית חריגה, כזו המאפשרת לו להתמודד עם פשעים בלתי פתירים ופתירתם.
 ארבע הסדרות

מונק הוא "העתיק" ביותר,[ 2002 – 2009] והוא עצמו ממשיך ז'אנר החוקר המטורלל, החריג במיוחד, הזאב הבודד. כמו בז'אנר הבלש – קולומבו, קוזאק [הכתוב מבית מדרשה של אגאתה כריסטי, ונשען על שרלוק הולמס כאב-ז'אנר יש לגאון דמות ראי- החוקר במשטרה, זה שאינו רואה מעבר ל-מה שרואות עיניו. במונק עוד הגדילו עשות וציוותו לבלש המשטרתי עוזר דביל במיוחד. זה כמעט פארודיה על הדרך בה אפלטון תיאר את האומנות – חיקוי של חיקוי. הסיידקיק של מונק הן נשים צעירות שמטפלות בו, ללא, אני מדגיש, ללא שום ענין מיני. כי מונק, נוסף על ייחודיותו כסובייקט הוא גם א-מיני לגמרי! בינינו, גם הרקול פוארו א-מיני, גם שרלוק א-מיני.]
THE FINDER [ 2011-2012]
הגיבור הפעם הוא וטרן ממלחמת עיראק שנפגע מפיצוץ מוקש וחטף פגיעת מוח, שהתבטאה באובססיה למציאת דברים אבודים. הוא מוצא, או מת במהלך החיפוש, כדבריו. כמו כל סדרת בילוש [לא משטרה] יש לו דמות ראי – מרשל בארה"ב, סוכנת פדרלית. ברור שהם מאוהבים, וברור שהיא דמות ראי המעצימה את יכולותיו. בטח יש סקס, למה לא?! הסדרה עצמה מוסיפה עוד 2 דמויות לסביבת חייו [מסעדה/פאב על אי בודד] שעוזרות תו ומגינות עליו, ומאפשרות העמקת הסיפור.
בניחוש חוקר [ 2006 – 2014], הפעם ילד שאביו השוטר מלמד אותו להביא את יכולתו הייחודית, לראות פרטים, אי סדירויות ולזכור אותם לשיא שעוזר לו להפוך ל"מתקשר" שעוזר למשטרה בפתרון תעלומות. למדנו כבר מ-מונק שיועץ חיצוני למשטרה מרוויח כסף, אז גם שון ספנסר כנראה ירוויח כסף מזה. יש לו כמובן את ד"ר ווטסון שלו, החבר הנוירוטי והלחוץ, וכמובן השוטרים, הפעם כולל מפקדת התחנה משמשים כמקור לעלילות ולחקירות אבל גם אהבלים גמורים, אלא מה?!
כללי המשחק [לענ"ד תרגום לא טוב] מציגה דמות שכישורי האיתור שלה בלתי רגילים. הוא מוקף בצוות של עוזרות-עוזר, חי בודד בקארוון נגרר, ונע ממקום למקום על מנת לחפש ולאתר, בעיקר, בני אדם. הקשר עם המשטרה חלקי. אבל יתרונו הברור על פני "המוצא" שהמניע שלו הוא חידת מות אביו ולא פגיעת ראש.

שווה לפעמים להתבונן בסדרות, בתאריכי העלאתן לרשת ובדרך בה הן מתכתבות זו עם זו. לי ברור למשל, שהבחירה בגברים, חולים, טראומטיים מתקשרת היטב לפיצוי על דמות "הגבר" בתרבות האמריקאית מחד גיסא [מונק ושון] ומאידך גיסא, הכל אמריקאי פגום, נושא טראומה קשה. הוא "זאב בודד"[ המוצא, כללי המשחק]. אבל הרביעיה מציגה גיבור [באופן מובהק גיבור ] בעל החירות המלאה, מעין "על אדם" ניטשיאני שמממש את עצמו בכל פרק מחדש. מונק ושון ספנסר אומנם אינם בדיוק "דוגמנים" או ALL AMERICAM BOYS, שני האחרים, קולטר שואו ו- וולטר שרמן הם בהחלט משהו שקשור לתפיסת "האידיאל הגברי" האמריקאי.
שלוש סדרות מקפידות מאוד על תקינות פוליטית מבחינת גיוון הקאסט הקבוע והפושעים. אצל מונק למשל אין תקינות פוליטית מבחינת גיוון הדמויות המרכזיות בקאסט, אבל זו סדרה טרום טראמפ וטרום תהליכים חברתיים שבאו לידי ביטוי בעשור השני של המאה ה- 21.
ברור שאפשר לכתוב הרבה יותר.

מבחינתי "בניחוש חוקר" היא קצת ביזבוז זמן. אתן לה חסד של עוד 2 פרקים, למרות שהפרק הראשון והשני לא ממש משכו אותי. את מונק נטשתי בסיום העונה השלישית, די בלתי נסבלת החזרה הכפייתית על אותה תבנית עלילה, דמויות שלא מתפתחות על אף המאמצים התסריטאיים, כולל דמויות אורח ידועות.
"המוצא" יזכה לצפייה עד הסוף, למה לא, שווה – בידור לא מזיק, ו"כללי המשחק", השחקן כלכך יפה, שהתאהבתי בו, אז אחכה לראות שוב את חזהו המפואר, למה לא?!

הסיפורים עצמם, העלילות בכל ארבע הסדרות לא מצטיינים באיזה מעוף, יציאה מתוך הז'אנר, בדיקת גבולות הז'אנר, משהו עם הדמות הראשית, קצת שינוי. אבל ברור, זו טלוויזיה מסחרית, כלכלית שמטרתה, אולי, מכירת שמפו לגברים.