שתי המלצות קצרצרות

נכון אינני מאלה שהולכים להפגנות, אבל גם לא מאלה שיושבים בבית וטובעים ביגונם.

החיים ממשיכים, אם ארצה ואם לא ארצה, השמש לא עצרה מהלכה והירח עדיין נע בשמיים.

אשר על כן הקדשנו את סופ"ש ל-

"חתונה מאוחרת" [ https://katzr.net/9ae1e2 ] עפ"י הסרט של דובר קוסאשווילי ובמוצ"ש, לסרט ארוך ואיטי בשם "אנטומיה של נפילה" [ https://www.cinema-city.co.il/movie/4943 ]

התיאטרון והקולנוע בשני המקרים עסוקים בדה-קונסטרוקציה של הז'אנר בו הם פועלים.

ב- חתונה מאוחרת, המלודרמה נרצחת ללא רחמים, מאבק בין שידוך לבין אהבה חופשית וב -אנטומיה של נפילה, ז'אנר הפשע / בית משפט מרוסק, גבר נמצא מת לאחר שנפל/הופל/הפיל עצמו מקומה שלישית.

לגבי "חתונה מאוחרת" מי שראה את הסרט "רצח" המלודרמה כבר נהיר לו, ויתכן שלא ישים לב לכך.

לגבי "אנטומיה של נפילה", ריסוק הז'אנר בא, לענ"ד [עניות דעתי] בשל העמדה הפוסטמודרניסטית ביחס ל"נרטיב" ומקום האמת בו. כפי שעו"ד של הגיבורה אומר: "האמת" אינה חשובה במשפט.."

אצל דוברשווילי "רצח המלודרמה" מהותי, כי הוא מסוג "רצח האב", במקרה שלנו מנהגים שורשיים של העדה הגרוזינית, חשיפתם לאור השמש ורציחתם. אני רוצה לציין שלושה שחקנים נהדרים: צביקה הדר, אסתי זקהיים, ואם הכלה המיועדת, שלמרות מאמציי לא הצלחתי למצוא שמה.

זוגתי אמרה: אנטומיה של נפילה הוא סרט על מערכות יחסים, על מבטים שונים באותה מציאות. בסרט יש שלושה מבטים: הגיבורה -סופרת שמתמחה בהפיכת חייה לספרות נמכרת, הבן, שכמו טרזיאס אינו רואה אבל מבין לעומק, והקטיגוריה שמיצגת את הנרטיב של הבעל המת. אני רואה בסרט "מלחמת נרטיבים" מובהקת המאפיינת את התרבות המערבית כיום ויחסיה אל עברה הקולוניאלי, יחסה למיעוטים, יחסה לזכויות אדם.

הסרט הוא מופע של שחקנים, הכל על כתפיהם. אין פעלולי מחשב ואין מקום לזיופים בצילומי תקריב. עבודת שחקנים מעולה.

שניהם מומלצים.