שניהם מתים בסוף, אדם סילברה

כשמלמדים טרגדיה יוונית, בטח לנוער בן ימינו, חשוב מאוד לומר להם: הטרגדיה בנויה על "ספויילר".* לולא היה בה הסוף ידוע ומוכר, היא היתה הופכת מהר מאוד ל- אופרת סבון לא הכי מוצלחת. דוגמה להפיכת טרגדית מופת לסוג של קברט ומעין "אופרת סבון" היא ההפקה של "המלט" של בית לסין מדצמבר 2022:המלט.https://did.li/PhL5q

שם הסיפור הזה, שאינו "נענה" לדגם הרומן הריאליסטי הרציף, ומייד על כך, מגלה את סוף הסיפור, "שניהם מתים בסוף". אין שלוש נקודות, ישנה עובדה. התחבולה המופעלת כאן הופעלה גם על ידי גדולי הטרגיקונים בעולם. או שהאירוע התיאטרוני הוא על דמות מוכרת שידוע גורלה או סביב אירוע שסופו כבר ידוע. בוודאי אם יכנו סיפור, סרט או הצגת תיאטרון כ"טרגדיה עתידית" – הנמענים ימתינו במתח לדעת מי מת, אבל הסוף ברור מראש. אפשר באותה מידה לטעון שגם סיפור בלש בנוי על אותו עיקרון: מישהו נרצח. מי נרצח? זו שאלה אחת, שדי מהר תקבל תשובה, ואז משנרגע הצורך ל"סיפוק מיידי", יש זמן להקשיב, לראות, להריח, להבין דברים אחרים.

הספר נתפס כמיועד לנוער צעיר [מה שמסביר אולי את מבנה הפרקים, תודעת המחבר, דמויות המספר, הרטוריקה, הדיאלוג הפנימי], ולצערי, באמת לצערי, עבר מעל או מתחת עיני הביקורת ל"מבוגרים", ואין לי מושג קלוש מדוע. אגב, גם בגיגול בשפת הספר לא מצאתי התיחסויות "רציניות" אליו, וזה לדעתי לפחות רציני מאוד.

הספר עוסק בסוגיה מרכזית בחיים של בני נוער, מוות, לא כל שכן אצל נוער להט"בי בו אחוז ההתאבדות ביחס לאוכלוסייה הכללית של בני נוער גבוה מאוד. נושא אחר בו עוסק בקבלת ה"עצמי" "האני" – ודחיית האחר. מפתיע או לא, מתיאו שלא יוצא מביתו, חי בחרדה חברתית איומה [בגלל היותו הומו?] זוכה להשתחרר מבתוליו, למות ובאותה הזדמנות לשרוף את כלא חייו. רופוס, בחור דו מיני קשוח, שעסוק במתן מכות רצח לחבר של חברתו לשעבר לומד להכיר את הצד המעודן והרגיש של הקיום האנושי, את התמימות והיעדר מנגנוני הגנה ונפרד שלם מחייו. במעשיות רבות, הגיבור עוזב את ביתו, יוצא לדרך ארוכה וחוזר אדם חדש, אחר, שמתאים לחיים בוגרים בעולם חדש. ברומן הזה שני הגיבורים יוצאים מעולמם, זה אל עולמו של האחר, ונפרדים לעד, כשהמוות ידוע מראש לשניהם. האם, וזו השאלה הפילוסופית החזקה שעולה כאן, בטח בתחום המוסר, האם ידיעת מותך הוודאי, בזמן מסויים תגרום לך לקבל החלטות מוסריות? אדם סילברה הוא אופטימיסט גדול, אין לי ספק.

תקציר הסיפור:

סופר/ת: אדם סילברה

סוגה: נוער

מוציא לאור: כנרת זמורה-דביר

ספר: שניהם מתים בסוף

שנת הוצאה: 2022

מס' עמודים: 335

מתוך אתר – פרלמנט הספרים

"שלום, אנחנו מתקשרים מתחזית־מוות. צר לי להודיע לך שמתישהו, בעשרים וארבע השעות הקרובות, תמצא את מותך בטרם עת. בשם כולנו כאן בתחזית־מוות, אנחנו ממש מצטערים לאבד אותך ומקווים שתנצל כל רגע מהיום הזה. ב־5 בספטמבר, לא הרבה אחרי חצות, תחזית־מוות מתקשרים למתיאו ולרופוס ויש להם חדשות רעות: שניהם עומדים למות היום. מתיאו ורופוס, שמעולם לא נפגשו, מחפשים שותף לצרה לבלות איתו את היום האחרון שלהם. מזל שיש אפליקציה שמיועדת בדיוק לזה. קוראים לה "חבר אחרון", ודרכה רופוס ומתיאו עומדים להכיר זה את זה ולצאת להרפתקה גדולה אחת אחרונה — הם מתכוונים לחיות חיים שלמים ביום אחד."

אפשר לקרוא את הספר כסיפור סוריאליסטי בתחום הפנטסיה, כזו שנכתבה על ידי קפקא, עגנון ודומיהם, בו רק פריט אחד במציאות משתנה/משתבש והמספר עוקב אחרי הדמויות הנשאבות אט אט לתוך עולם עם חוקיות אחרת. עולם בו העולם הרגיל מנסה להשתלט עליו. ידיעת המוות מתקבלת כהודעת טלפון בין חצות לשלוש לפנות בקר. הידיעה מספרת לך שתמות בוודאות במהלך 24 השעות הבאות. תודו שזו תחבולה רטורית מצוינת, שמשום מה מעוררת תשוקה להפר אותה, והסיפור מתמודד ישירות עם התשוקה הזו של הקורא, עם הרצון שגיבוריו יפליגו באושר תחת קרני השמש וכו' – אבל לא: אחד מת ובמותו שורף את ביתו; השני מת בודד בגן ציבורי בפינה אהובה עליו. זה לא ספר מד"ב, כי אין בו שום ענין במדע, איך בדיוק גילו אפשרות לדעת "מוות עתידי זה", זה לא ספר פילוסופי מלא אמונה בסגנון "החטא ועונשו" או הספרים המורכבים של קפקא [הגלגול, המשפט], סוגיית הגורל, או למה דווקא אני מתעוררת, אבל הפרוטגוניסטים מקבלים אותה בהכנעה מלאה, ללא חיבוטי נפש של "מגיע/לא מגיע" לי/לו. אין בו חיבוטי נפש על פני עשרות עמודים להצדקת מעשה כזה או אחר, אבל יש בו משפטי "טיקטוק" קצרים, שמקליקים הישר לתודעת הנוער שגדל עליהם:

אני מנסה כתרגיל הומוריסטי לראות את רסקולניקוב וסוניה מדברים כך:

"סתום ת'פה". דורשת לידיה, "זו לא אשמתך. אנחנו אכזבנו אותך." // "עכשיו את סתמי ת'פה" // זה הדבר הכי חצוף שאמרת אי פעם"…. העולם הוא לא המקום הכי בטוח שיש.. וכו' וכו' – לכאורה … שני דלי שפה שנפגשים, אמ-מה, שניהם חברים בנפש מגיל צעיר. היא יודעת עליו את מה שהוא עוד לא יודע וההיפך מהצד שלו. הוא מכיל בתוכו את גרעין המוות שלו, הידיעה שכל שנייה שהוא "מבזבז" לא "תוחזר" אלא תקדם אותו אל מותו. טוב תקופה אחרת, שירים אחרים.

הספר נכתב על ידי סופר המתמחה בכתיבה לבני נוער להט"ביים בטח בניו יורק סיטי 🙂 הוא זכה לתגובה להט"בית כזו:

"סילברה מצליח לא לתת ללהט"ביות של הדמויות הראשיות בספר להיות עיקר העניין. סיפור היציאה מהארון והתחבטות עם הנטייה המינית הם לא מאפיינים של הספר, סילברה שוזר את הזהות המינית כחלק לא מהותי, אשר מניעה את הנערים להתנהגויות ורגשות שונים. מהלך ספרותי זה תואם את העידן שבו אנחנו שואפות להיות בו, הזהות המינית כחלק מהזהות הכללית שלנו, ולא המרכיב הזהותי המגדיר אותנו יותר מהכל."

אתר "ווג'" של הקהילה הגאה בישראל

https://wdg.co.il/%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A3/

עכשיו הגיע הזמן לדבר קצת על דמות המחבר ושלושת שחקניו: רופוס, מתיאו, מספר כל יודע, על מבנה הרומן ומבנה כל פרק.

ייאמר מייד, שברוח תקופת ה"קצרת" כמחלה בינלאומית ביחס לכתיבת טקסטים ולסבלנות לקרוא טקסים, שם קוד: אמ;לק, הפרקים קצרים מאוד. פורמט גודל הדף הוא רבע מ- A4. האותיות עם זאת בגודל סביר. הסיפור מחולק ל 4 חלקים, לכאורה – 6 שעות לכל חלק, והזמן הוא הדופק של סדר הדברים, כי בלעדי תודעת סיומו המהיר והחד משמעי, אין להידחסות האירועים, המחשבות והרגשות ערך רב. מניפולציה זולה? לא יודע. מצא חן בעיניי הטריק הזה לעורר מתח במעבר מקטע לקטע – מי משניהם מת? וכן, אהבתי את הקיטש שבהחלטה לתת לשניהם לשכב ולישון יחד. שתי הדמויות הראשיות מספרות את סיפורן בגוף ראשון. אין לי מושג ולא טרחתי לבדוק אם סילברה יצר "שפה אישית" לכל אחד מהם [שניהם אגב ממוצא לטיני, כמו סילברה עצמו], עבורי לא היה הבדל, כך שפינטזתי על כך שהמחבר אולי מנסה ליצור עומק פוליפוני, אבל זהו סיפור מונופוני מובהק לגמרי. הפיצול לתודעות הוא לצורך העלילה ובניית הדמויות, שמבט מקרוב מצביע על כך, שהם בעצם כמעט כמעט אותו אדם.

לסיכום –

בעיניי זה ספר מוצלח מאוד. מתאים לבני נעורים, גם לא הומואים, אגב.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.