אדם בצלם אלוהים – תומר פרסיקו

קצת מצחיק לבחור בתמונה כזו גדולה על רשומה שלא תהיה ארוכה מאוד. ובכל זאת, הספר הזה הוא אחד מספרי ההיסטוריה וההגות המרשימים שקראתי לאחרונה.

בדש האחורי מופיע הטקסט הבא:

"אדם בצלם אלוהים" מתחקה אחר שורשיו של האינדיבידואליזם, ומראה כיצד הוא התפתח מהרעיון המקראי בדבר בריאתו של האדם בצלם אלוהים. דרך חמישה שערים – עצמיות, חירות, שוויון, מצפון ומשמעות – חושף תומר פרסיקו את ההיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של האינדיבידואליזם ואת השפעתו של רעיון "צלם אלוהים" על העולם המודרני. לספר אמירה משמעותית גם על יהדות זמננו: הוא מבהיר כיצד היהדות, שהעניקה את עיקרון "צלם אלוהים" למערב, השתנתה בעצמה באופן עמוק בעקבות אימוצו. לבסוף עומד הספר על שאלת משמעותה של ההיסטוריה. לטענתו של פרסיקו זו השאלה החשובה ביותר שיהודי יכול לשאול כיום.

אפשר לא לקרוא את הספר השלם ולהסתפק לדעתי בפרק הראשון, שמלמד על המהפיכה התודעתית, התרבותית, הפסיכולוגית, הפוליטית שיצר פאולוס בתפיסת היחיד ואלוהים. או בלשונו של פרסיקו:

פרק ב', עמ' 74 " מי שניסח את התיאולוגיה הזו [ חירות הופכת כאן לענין פרטי, לעמידה אישית על מול האל, לשחרור מחטא, עמ' 73] באופן מפורש היה שאול התרסי, הוא פאולוס "השליח אל הגויים". פאולוס נשא תרומה עצומה ומכרעת לעיצוב הבסיס הרעיוני והערכי שחל המסורת הנוצרית, ולמעשה לעיצוב העולם המערבי כולו. על ידי כך שהמיר את מוקד חיי הדת מהקהילה אל נפשו או אל נשמתו של הפרט, הציע פאולוס הבנה מחודשת ושונה של יסודות תיאולוגיים כגאולה וכחירות. ההפנמה הזו של חיי הדת, הפיכתו של הפרט ושל חייו הפנימיים למוקד הדרמה הדתית, היתה אחת המהפיכות האדירות בתולדות המונותאיזם, וממילא בתולדות המערב."

פרסקי קורא למהפיכה הזו "מהפיכה פאולינית", כי על פי פרשנותו פאולוס הפך את היחיד לחשוב ולא הקהילה היא החשובה. בפרק הראשון מסביר פרסיקו את התרבות קדם פאולוס, בה היחיד היה חלק מ"מכלול" מקהילה, איבר בה. פאולוס טען, שכל אחד מהותי, שהכרת האל תלויה ביחיד ולא בקהילת המאמינים. או בלשונו: עמ' 75 "התמורה הפנימית [האמונה של היחיד בישו וכו'] הזו היא טרנספורמציה כוללת על פי פאולוס, מי שבתוכו נוצר המשיח, חי בעצמו בתוך המשיח. הביטוי "בתוך המשיח".. משמש לסימון חוויה של חיים במציאות מרוממת, כזו המכונה כחיים שאחרי המוות, דהיינו כמציאות נגאלת.."

מכאן הדרך לחילוניות קצרה, אבל לקח לה בערך 1500 שנים עד אשר במאה ה- 16 וביתר שאת במאה ה- 17 [המודרניזם הקדום, המדע החדש] להפוך לרעיון שיילד את הלותרנים, הפוריטנים, הפרוטסטנטים ונכון, גם את החילוניות המוקדמת והכחשת קיום האל.

אני ממליץ מאוד על קריאת הספר כדי לקבל מושג עומק על התרבות בה אנו חיים היום. התמורות הטכנולוגיות לא סותרות את התפתחות רעיון החירות האינדווידואלי, הסובייקטיבי. לרגעים נדמה שהטכנולוגיה המודרנית בצורת ה -"טיקטוק", "אינסטגרם", רשתות חברתיות מעמיקות רעיונות אלה.