אֲבוֹי לְאִישׁ
ר' שמואל הנגיד
אֲבוֹי לְאִישׁ אֲשֶׁר נֵעוֹר / וְלֹא רָאָה נְתִיבָתוֹ
וְאַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִישַׁן / וְעֵינַיִם בְּלִבָּתוֹ.
השיר הוא בן שני בתים : / אֲבוֹי לְאִישׁ אֲשֶׁר נֵעוֹר / וְלֹא רָאָה נְתִיבָתוֹ
וְאַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִישַׁן / וְעֵינַיִם בְּלִבָּתוֹ.
פשוט, אהה. כן בהחלט. שימו לב לשימוש הלא מודרני במילה "ליבה" שהיא לב, מהות, זהות.
שימו לב לאפשרות הקריאה הזו:
אֲבוֹי לְאִישׁ אֲשֶׁר נֵעוֹר / וְאַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִישַׁן
וְלֹא רָאָה נְתִיבָתוֹ / וְעֵינַיִם בְּלִבָּתוֹ.
פשוט נפלאה המשחקיות הזו, המודעות העצומה אליה. תפארת הפתיחה – נעור – נתיבתו, חרוז מבריח – לבתו – רצף החריזה: נעור-נתיבתו-לבתו, אם כי תפארת הפתיחה קצת "מצ'וקמקת" ומבוססת יותר על המצלול הבדומה ולא על תבנית החרוז הקשיחה. במקביל ל- או ישנו מצלול ה- שי"ן החזק : איש, אשר, ואשרי איש אשר ישן – מול המצלול הזה – בתו – המציינת קישור ללב ולדרך.
יפה פה
מקור – פרוייקט בן יהודה
ביוגרפיה – ויקיואנד
תרבות קריאה 