ר' משה אבו עשרא

אֶקְרָא יְמֵי-נֹעַר אֲשֶׁר רָחְקוּ

ר' משה אבן-עזרא

אֶקְרָא יְמֵי-נֹעַר אֲשֶׁר רָחְקוּ / מִנִּי הֱיוֹת שָׁבִים וְלֹא-אָצוּ

שׁוּבוּ בְּחוּרַי כִּי מְאֹד צָרוּ / לִי צַעֲדֵי זֹקֶן וְגַם-אָצוּ.

איזה יופי של פתגם המצביע על הרצון ועל המציאות הטופחת על פני הדובר, המשתוקק.

מכתם/פתגם כזה זכה בדר"כ  ב"קישוט" [ הצרנה, אמצעים אומנותיים, וכו ] הטובים ביותר, אבל לא על חשבון התוכן, במקרה השיר הזה.

שימו לב לניגודים הראשון – רחקו – שבים ; שבים – שובו; בחורי – צעדי זקן; צרו-אצו הפיפורה המושלמת – ולא אצו/וגם-אצו , שהיא גם החרוז המבריח. תפארת הפתיחה מתקיימת בשני בתי השיר. השיר עצמו בנוי על פי תבנית התיקבולת המשלימה בין צלעות הבתים: צלע א, בית ראשון וצלע ב' בית שני = תקבולת משלימה; צלע ב' בית ראשון  וצלע א' בית שני. 

איזו שלמות פואטית, שפה יפהפיה, ויתור על הבכיינות הטיפוסית, חיפוש האנרגיה בי עצמי ולא בסובב אותי.


מקור – פרוייקט בן יהודה

ביוגרפיה – ויקיואנד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.