ר' יהודה בן-שמואל אבן עבאס


עת שערי רצון
 


 עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ
יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ

אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ

עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ




בָּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הַעְשָׂרָה

הַבֵּן אֲשֶׁר נוֹלַד לְךָ מִשָּׂרָה

אִם נַפְשְׁךָ בוֹ עַד מְאֹד נִקְשָׁרָה

קוּם הַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה בָרָה

עַל הַר אֲשֶׁר כָּבוֹד לְךָ זוֹרֵחַ

עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ




אָמַר לְשָׂרָה כִּי חֲמוּדֵךְ יִצְחָק

גָּדַל וְלֹא לָמַד עֲבוֹדַת שַׁחַק

אֵלֵךְ וְאוֹרֵהוּ אֲשֶׁר לוֹ אֵל חָק

אָמְרָה לְכָה אָדוֹן אֲבָל אַל תִּרְחַק

עָנָהּ יְהִי לִבֵּךְ בְּאֵל בּוֹטֵח

עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ




שָׁחַר וְהִשְׁכִּים לַהֲלֹךְ בַּבֹּקֶר

וּשְׁנֵי נְעָרָיו מִמְּתֵי הַשֶּׁקֶר

יוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָגְעוּ אֶל חֵקֶר

וַיַּרְא דְּמוּת כָּבוֹד וְהוֹד וָיֶקֶר

עָמַד וְהִתְבּוֹנָן לְהִמָּשֵׁחַ

עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ




יָדְעוּ נְעָרָיו כִּי קְרָאָם לֵאמֹר

אוֹר הַרְּאִיתֶם צָץ בְּרֹאשׁ הַר הַמֹּר

וַיֹּאמְרוּ לֹא נֶחֱזֶה רַק מַהְמוֹר

עָנָה שְׁבוּ פֹה עַם מְשׁוּלִים לַחֲמוֹר

וַאֲנִי וְהַנַּעַר לְהִשְׁתַּטֵּחַ

עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ




הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בִּמְלָאכָה

וְיַעֲנֶה יִצְחָק לְאָבִיו כָּכָה

אָבִי רְאֵה אֵשׁ וַעֲצֵי מַעֲרָכָה

אַיֵּה אֲדֹנִי שֶׂה אֲשֶׁר כַּהֲלָכָה

הַאַתְּ בְּיוֹם זֶה דָּתְךָ שׁוֹכֵחַ

עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ




וְיַעֲנֶה אָבִיו בְּאֵל חַי מַחְסֶה

כִּי הוּא אֲשֶׁר יִרְאֶה לְעוֹלָה הַשֶּׂה

דַּע כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה

נִבְנֶה בְנִי הַיּוֹם לְפָנָיו כִּסֵּא

אָז יַאֲמִיר זֶבַח וְהַזּוֹבֵחַ

עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ




דָּפְקוּ בְּשַׁעְרֵי רַחֲמִים לִפְתֹּחַ

הַבֵּן לְהִזָּבַח וְאָב לִזְבֹּחַ

קֹוִים לָאֵל וּבְרַחֲמָיו לִבְטֹחַ

וְקֹוֵי יְיָ יַחֲלִיפוּ כֹחַ

דָּרְשׁוּ בְּנַחְלַת אֵל לְהִסְתַּפֵּחַ

עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ




הֵכִין עֲצֵי עוֹלָה בְּאוֹן וָחַיִל

וַיַּעֲקֹד יִצְחָק כְּעָקְדוֹ אַיִל

וַיְהִי מְאוֹר יוֹמָם בְּעֵינָם לַיִל

וַהֲמוֹן דְּמָעָיו נוֹזְלִים בְּחַיִל

עַיִן בְּמַר בּוֹכָה וְלֵב שָׂמֵחַ

עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ




שִׂיחוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָהּ פָּנָה

הַבֵּן אֲשֶׁר יָלְדָה לְתִשְׁעִים שָׁנָה

הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה

אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה

צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ

עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ




מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי

נָא חַדְּדָהּ אָבִי וְאֶת מַאְסָרִי

חַזֵּק וְעֵת יְקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי

קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲפְרִי

וְאֱמֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ

עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ




וְיֶהֱמוּ כָּל מַלְאֲכֵי מֶרְכָּבָה

אוֹפַן וְשָׂרָף שׁוֹאֲלִים בִּנְדָבָה

מִתְחַנְּנִים לָאֵל בְּעַד שַׂר צָבָא

אָנָּא תְּנָה פִדְיוֹם וְכֹפֶר הָבָה

אַל נָא יְהִי עוֹלָם בְּלִי יָרֵחַ

עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ




אָמַר לְאַבְרָהָם אֲדוֹן שָׁמַיִם

אַל תִּשְׁלְחָה יָד אֶל שְׁלִישׁ אוּרַיִם

שׁוּבוּ לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי מַחְנַיִם

יוֹם זֶה זְכוּת לִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם

בּוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים אֲנִי פּוֹתֵחַ

עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ




לִבְרִיתְךָ שׁוֹכֵן זְבוּל וּשְׁבֻעָה

זָכְרָה לְעֵדָה סוֹעֲרָה וּנְגוּעָה

וּשְׁמַע תְּקִיעָה תּוֹקְעָה וּתְרוּעָה

(בשבת: וּשְׁמַע תְּפִלָּה זָכְרָהּ לִתְרוּעָה)

וְאֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה

יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ

עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ




הפיוט היפה הזה, מן הראוי שילמד במקביל להוראת סיפור העקידה בתנ"ך. הרבה שירים נכתבו על דמותו של הנעקד, יצחק, אבל יש משהו מרתק בשיר הזה, בפשוט ובדרך בה מילא המשורר את פערי המידע המאפיינים את הסיפור המקראי. השקר שהוא מספר לשרה – הגיע הזמן ללמד את יצחק קצת מלאכה [ עבודה לפרנסה] אחר כך, המשרתים שאינם רואים את האור, נשארים מאחור. האמת הנאמרת לבן, והרצון המשותף שלו ושל יצחק לרחמי האל. קינת המלאכים והסכמת האל לרחם על יצחק ועל אברהם. סיפור מיתולוגי שלם לגמרי, כשרפרן המשמעי ביותר – "עוקד ונעקד והמזבח". כך בית אחר בית רואה אבן עבאס את אברהם ויצחק, בתוך מחול או תנועה בלתי פוסקת של עוקד ונעקד, חזק וחלש והמזבח, אותו פריט טקסי, או כמו שהוא קורא לו בשיר "כסא לאל". החריזה עצמה לאורך השיר בנויה כ"אאאאהה", וגם חריזה זו בעלת משמעות, ואיננה רק ליווי מוזיקאלי ואולי מנומוטכני לזכירת הפיוט הארוך. אין בפיוט אוקסימורון שם המשורר, אבל יש בו בפיוט, כמו בכל שירה אמיתית ביטוי חזק ומועצם של רגש עז.


 



מקור השיר – ויקיוואנד, כולל הסברים
ביוגרפיה – ויקיואנד





להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.