רשבג, [2]

כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרַד עֵינִי. פַּלְגֵי מַיִם פַּלְגֵי מַיִם:


שִׁבְעִים (יַיִן) הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים.

וְיַכְחִידוּם תִּשְׁעִים (מַיִם) שָׂרִים.

שָׁבְתוּ שִׁירִים. כִּי פֶה שָׁרִים.

מָלֵא מַיִם מָלֵא מַיִם:


לֶחֶם לָאֹכֵל אֵיךְ יִטְעַם.

אוֹ אֵיךְ לַחֵךְ מַאֲכָל יִנְעַם.

עֵת בַּגְּבִיעִים לִפְנֵי הָעָם.

יֻתַּן מַיִם יֻתַּן מַיִם.


מֵי יַם סוּף בֶּן עַמְרָם הוֹבִישׁ.

וִיאוֹרֵי מִצְרַיִם הִבְאִישׁ.

אָכֵן כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ.

יִזַּל מַיִם יִזַּל מַיִם.


הִנְנִי רֵע לִצְפַרְדֵּעַ.

עִמּוֹ אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ.

כִּי כָמוֹהוּ פִּי יוֹדֵעַ.

שִׁיר הַמַּיִם שִׁיר הַמָּיִם:


נָזִיר יִהְיֶה לִפְנֵי מוֹתוֹ.

כִּבְנֵי רֵכָב יִהְיֶה דָּתוֹ.

יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ.

שׁוֹאֲבֵי מַיִם שׁוֹאֲבֵי מַיִם:


בדף ההקדמה לפיוט כתוב :

"מכל המקורות האלו ידוע לנו ככל הנראה רק על קהילת יהודי בבל השרה את הפיוט בפורים – בשני לחנים: האחד הוא לחן המוכר כלחנו של הפיוט 'אנה אלך' והשני הוא הלחן המוכר כלחן הנפוץ בראשית הזמר העברי בקרב תנועות הנוער ואנשי העליות הראשונות. ומי יודע מי השפיע על מי."[1]

"

כן מתוך "מחקרים ביצירת שלמה אבן גבירול" בעריכת צבי מלאכי, עמ' 221:
 

"כידוע יוחס השיר "ככלות ייני" במסכת פורים החל במהדורת פיזארו רע"ג [= 1513 – זֶמֶרֶשֶׁת] ובשאר מקורות לשלמה אבן גבירול, ומובן שלא נתחבר על ידי רשב"ג." [2]


מקור השיר – וצורתו המדוייקת כשל שיר אזור – באתר "פיוט" 

ביוגרפיה – אבן גבירול, אינציקלופדיה יהודית דעת

[1]

דיון על השיר ומחברו המזוייף – זמרשת

[2]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.