רפאל אליעז

שיר העמק / רפאל אליעז
פְּלָדָה כְּחֻלָּה הֵם הַשָּׁמַיִם,
כִּבְשָׁן אָדֹם הוּא לְבָבִי.
תִּשָּׂא נַפְשִׁי חֶדְוַת עֵינַיִם
כְּשֵׂאת גּוּפִי אֶת מַכְאוֹבִי.
הַיָּד חוֹרֶשֶׁת.
הַדָּם גּוֹעֵשׁ,
צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת
עָלוּ בָּאֵשׁ.

אוֹר, אוֹר, אוֹר, אוֹר –
כָּל הָעֵמֶק הוּא שִׁכּוֹר;
הַגִּלְבּוֹעַ
מִתְנַשֵּׁק עִם הַתָּבוֹר.

הַיָּד חוֹרֶשֶׁת,
הַלֵּב יִקְצֹר,
מַגַּל הַקֶּשֶׁת
מִי יַעֲצֹר.

כִּי בַּסּוּפָה נָעוּפָה שְׁנֵינוּ
כִּשְׁתֵּי רוּחוֹת זוּ נֶגֶד זוּ,
וְכֹה דְּבוּקוֹת כִּזְרוֹעוֹתֵינוּ
עוֹד שׁוּם זְרוֹעוֹת לֹא נֶאֶחְזוּ.

זמר אהבה לים  מילים: רפאל אליעז לחן: סשה ארגוב קיימים 7 ביצועים לשיר זה  אם עוד החושך רב ואין כוכב לי  ואם הים גועש,  על תורן ספינתי הדליקי, אמא,  שושנה של אש.  ואם החווירו עד בלי שחוק שמיים  וחוט השחר דק,  הושיטי יד חמה, ברכיני, אמא,  ולב אל לב יחזק.  כיפת זהב מעל  תחתי תהום ודמי.  שאני גל, שאני גל,  אל ארץ חלומי.  שאני בתבונה  ואל תשאל נא מה לי.  ציפור קטנה, ציפור קטנה,  באופק מחכה לי.  אם כלתי בחלומה תופרת  כותונת לאהוב,  נשקיה חרש על מצחה, הו אמא,  אמרי לה כי אשוב.  ואם תשאל מה הנתיב בים לי,  ומה לי אצודד,  הגידי לה: מנחת פלאים, הו אמא,  לרך שיוולד.

שני שירים לכאורה שונים לגמרי. האחד ללא חלוקה לבתים, מופיע כרצף בלתי פוסק וכולו הילולת החושים מהטבע, הישראלי מקיף העמק, ומהאהבה והתשוקה המינית עד כדי שכרות. השני שיר הוא שיר אהבה, געגועים וחוסר בטחון של מלח אל אמו, דרכה אל אהובתו. גם בשיר הזה הטבע מסמיל לכדי אם/אהובה [הים, אשר לנצח יהיה סמל נשי ]   והאמונה ברך שיוולד, בעתיד המוביל את המלח לביתו. שיר נוגה כפי שנהוג לקרוא לו, שזכה לביצועים רבים בגלל הלחן הלירי-סנטימנטלי-בכייני מעט שלו.יוטיוב – זמר אהבה לים, התרנגולים

מקור שיר העמק – העמותה למורשת מרק לברי

מקור – שיר אהבה לים – שירונט

ביוגרפיה – ויקי

סיפור  של אהבה ורצח – עכבר העיר

כל פרסומי אליעז באתר הספריה הלאומית