למדנו שיר של רחל, צבעים,
צְבָעִים
מַשְׁחִירָה אֲדָמָה נֶחֱרֶשֶׁת,
פְּנֵי הַמַיִם – תְּכֵלֶת וָאוֹר,
מוֹרִיקָה בְּשׂוֹרַת הַדֶּשֶׁא
בְּחַגְוֵי הַגְּבָעוֹת, בְּמִסְתּוֹר,
וְרַקֶּפֶת צְנוּעָה מְבַקֶּשֶׁת
לְהַוְרִיד עַל סֶלַע אָפֹר.
כסלו, תרצ"א
כשדנו בשיר עלתה שאלת מיקומה של הדוברת בשיר. האם היא בתוך השדה הנחרש, או אולי נמצאת על הגבעות בהן "מוריקה בשורת הדשא", ויתכן שהיא יושבת על הסלע האפור, אותו הרקפת מבקשת "לְהַוְרִיד"?
יצאנו קבוצה של 25 צעירים עליזים ואני לגן הציבורי ליד ביה"ס, מרחק שלוש עד ארבע פסיעות קלות.
המחברות הוצאו, המשימה – לבחור אובייקט בגן להתקרב אליו ולהתרחק ממנו ולכתוב במחברת מה ההבדל בין שני סוגי המבט.
איזו התרגשות
שמש
דשא מלוא העין
עצים מטופחים
חלקת המשחקים הנעימה
כולם, כולם הסתובבו והסתכלו, לימדו את עצמם להביט, לראות את היתרונות והחסרונות שבסוגי המבט, כל החושים פעלו, וגם השובבות הנפלאה של בני טיפש עשרה, ישיבה על הנדנדה, "התגלשות" במגלשה הארוכה שצורתה צורת השרוול. והנה עבר ילד צעיר יחד עם כלבו. השמחה לראות אותו, החיבה שהורעפה על כלבו.
חזרנו לכיתה
שאלנו, אז איפה היתה הדוברת כשכתבה / כשציירה את הנוף?
מה אתם אומרים?
אנחנו הכיתה כבר יודעים

מקור התמונה – טיול אופניים, פורום תפוז – טיולי אופניים – הקליקו על התמונה