ציפורי
מילים: פנחס שדה
לחן: עודד לרר
קיים ביצוע לשיר זה
ציפורי, ציפורי הפצועה
ברוח הלילה את מרחפת
שבורת כנף רועדת
איש לא ישמע, אך אני שומעת
את מתחבטת ליד חלוני
בדומייה בחשכה בדומייה בחשכה
כל שנות אהבתך
הארוכות וכל חלומותייך
והחיים אשר חיית
ציפורי, ציפורי הפצועה
דמך זב על השיחים
בלילה בעלטה
אז, סוף סוף הגעתי לפנחס שדה? אני שלא צלחתי את "החיים כמשל" והעדפתי את ,כה אצמר זרתוסטרא" שגם הוא לא בדיוק טקסט קל לקריאה. אני, אינדווידואליסט כמו שדה, אבל מעולם לא התאבדו בגללי. האיש שפרסם כלכך הרבה מופיע היום במרשתת בבלוגים – אבל לא במוקדי הדיבור התרבותי-החברתי-הפוליטי.
בחרתי בשיר זה בגלל שמו – ציפורי. ציפור היא סמל ומוטיב החי לאורכה של התרבות העברית והיהודית, מאז אותה יונה אומללה עם עלה הזית בפיה. אבל השיר הזה הוא רפרור מודע לשירו של ביאליק "לבדי":
ביאליק כותב בבית השני בשירו:
בָּדָד, בָּדָד נִשְׁאַרְתִּי, וְהַשְּׁכִינָה אַף-הִיא
כְּנַף יְמִינָהּ הַשְּׁבוּרָה עַל-רֹאשִׁי הִרְעִידָה. [דגש שלי ]
שדה כותב בבית הראשון:
ציפורי, ציפורי הפצועה
ברוח הלילה את מרחפת
שבורת כנף רועדת [ דגש שלי ]
אפשר גם לראות קרבה לזך ולציפוריו הרבות, המסמנות אף הן את הנפש, את השירה, את השלמות.
מקור השיר – שירונט
מאמר על נשותיו של פנחס שדה, גלריה, הארץ, גילי איזיקוביץ, 25.12.2013
תרבות קריאה 