סקרלט תומס, סופו של מיסטר Y, או מדוע הסוף מאכזב

סיימתי לאחרונה את הספר "סופו של מסטר Y" מאת סקרלט תומס.

סופו של מיסטר Y

הספר עוסק/מתאר תנועה בתוך מרחב התודעות, או בספר "טרופוספירה" שזה חיבור של טרופוס – מטאפורה וספירה – חלל/מרחב, באמצעות טכניקה המשלבת תרופה הומאופטית והתרכזות בנקודה שחורה.

הספר מייצר עוד מושג "פדסיס" תנועה מתודעה לתודעה, וגם מתברר שיש כאלה בעלי יכולת לשנות תודעות ומחשבות.

אותי מעניין לא הסיפור עצמו [ נו טוף, כמה שסיפור מתח /בלש בעל עלילת מתכון מובהקת יכול לעניין] אלא הקוקטייל [כפי שלחמן מכנה זאת]

 "ערבל במערבל קוקטילים שלוש מנות של תיאוריות שונות נער ושפוך על סיפור מתח בינוני והרי לך רב מכר" המנסה לאחד את התיאוריות הפוסטסטרוקטוראליות* והפוסטמודרניסטיות* מבית המדרש הצרפתי [בעיקר דרירה, אחריו בודריאר, בעיקר מושג הסימולקרה*, ואפילו לאקאן זוכה להתיחסות, גם סרטר, אלא מה] עם עקרון אי הוודאות  של הייזנברג, ומדי פעם גם איינשטיין קשישא מוזכר במיוחד ביחס ל"חוק התאומים" ולתנועה במהירות האור.

וכמו להוסיף עומק, המדענית הרצינית היחידה ברומן, לוּרה, גם כותבת ספר שלעולם לא יתפרסם בשם פיזיקה פוסט סקורטוראליסטית OMG, שמוכיחה את היות המחשבה חומר בעולם הטרופוספירי, אבל גם בעולם המציאות, שהרי לטענה שמובאת בספר, המחשבה של איינשטיין היא שיצרה את המציאות החדשה של הפיזיקה החדשה, לא שאיינשטיין הגדיר מחדש את תפיסת המציאות המקובלת, כלומר, גם על פי הספר, ובמלוא הרצינות, כשיש מחשבה על X יווצר  X. המחשבה היא גורם ראשון, בורא, ולא תוצאה של תהליכים קודמים. [אם הבנתי נכון את השיחה שאריאל , גיבורת הרומן מנהלת עם המדענית ].

הבסיס התיאורטי , אם יש בכלל [ דן אל תצחק ממני, באמת] שהמציאות היא אינספור אפשרויות, כמו אפשרויותיו של אלקטרון ורק הבחירה מאיינת את כל שאר האפשרויות לאחת, אשר על כן באפילוג [שאין בו ולו יסוד "ריאליסטי" אחד ] אדם [לא מקרי, לא מקרי ] ואריאל נמצאים בנקודה בה הכל פתוח בפניהם, ואף בחירה שלהם לא מאיינת את שאר האפשרויות.

אז על מה הרומן – על מושג הדיפרנַס של דרידה, או אולי על הסימולַקְרָה? או אולי על עקרון אי הוודאות?

ברור שזה רומן פוסטמודרניסטי שמנסה ל"הכיל הכל". הוא המחשה של מושג  הריזום, אליו מתייחס לחמן במשפט הזה :

" אריאל אומרת על עצמה שהיא חושבת הצורה אסוציאטיבית, כך שאם איינשטיין עולה בדעת, ומכך שאלת מהירות האור. ומכיוון שאיינשטיין השתמש ברכבת כמטפורה היא עוברת לשאול מהי מטפורה ומשם לשאלה אם מחשבה יכולה להתקיים בלי שפה שבה אנחנו חושבים."

זו דוגמה  להפעלת מושג הריזום [שורש, התפתחות בצורת רשת, ללא ארגון הירארכי או סינון או מיפוי]

אמר לי תלמיד שהסיום מאכזב, האמת, מאכזב מאוד, מפני שסקוט מבטלת את חוקי המציאות, והדוברת בגוף ראשון שאינה יכולה כבר לכתוב דבר או לדבר עם העולם החיצוני, המציאות, ממשיכה בסיפורה גם לאחר מותה [היא הרי חיה בטרופוספירה בה לא מתים, רק במציאות מתים] וכן אין ביכולתה לתאר את העולם ללא עכברי מעבדה וללא ההתפתחות ההיסטורית הקיצונית אליה אנחנו נרמזים באמצעות הארגון האמריקני האפל שרוצה להשתלט על תודעות. כמובן שסקוט מלכתחילה ויתרה על הפרדוכסים הלוגיים של חזרה לעבר והשמדת המקור ממנו הגיעה לטרופוספירה – קשה, קשה מדי .

הספר מאכזב מאוד ולו רק בגלל היומרה התיאורטית בתחום השפה, התרבות והפיזיקה המודרנית.

באמת, ספר שעסוק מעל לראש בדיונים תיאורטיים על כתבי פוסטמודרניסטים מסתיים בזיון / חדירה שאופיה גרוע יותר מכל זיון בספרות משרתות?

מומלצת מאוד הרשימה של דן לחמן על הספר

סימולקרה

בודריאר משתמש במושג ה"סימולאקרה" (Simulacra) – אחד מרעיונותיו המשפיעים ביותר. מושג זה מתאר את המציאות כתחליף לעולם שאיננו קיים – כהעתק ללא מקור.

ריזום

ריזום (rhizome) – סוג של דשא, עשב, סבך של קוים, הסתעפויות והצטלבויות, שאין לו התחלה ואין לו סוף, והוא צומח לכל הכוונים בו-בזמן, ומכל קו ניתן לשרטט עוד קוים שמחברים ומסתעפים לעוד קוים.

כמה עקרונות של הריזום, המבדילות אותו מן העץ:

  • קישוריות והטרוגניות – כל נקודה בריזום יכולה וחייבת להיות מחוברת לכל נקודה אחרת.
  • מרובות (multiplicity) – במובנה כשהיא מפסיקה לנבוע מן היחיד/היחידה (כאובייקט או כסובייקט), ובמובן שאין הפרדה בין המימדים למאפיינים.
  • חוסר הסימון (במובן המשמעות) של הקרע במרקם – קרע במרקם הריזומטי, יתאחה מיידית, ובאופן שאיננו ניתן לחיזוי מראש. עניין זה חשוב משום שהוא מוביל את דלז וגואטרי לשלול את קיומה של החלוקה "טוב מול רע" בעולם ריזומטי, משום שתמיד ימצאו הקשרים הקושרים ונוצרים בין מה שלרגע הוגדר "טוב" לבין זה שהוגדר "רע". 
  • לאורך כל הקריאה עמד ברקע של הראש שלי ספרה של קוני וויליס, מעבר.http://www.blipanika.co.il/?p=527

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.