טוביה הכהן

יְדִידִי!  / טוביה הכהן

לידידי בשלחו לי מנות בפורים

כָּל עֲמַל הָאָדָם וְכָל מַעֲשֵׂהוּ

אַךְ לְהַרְבּוֹת הוֹנוֹ וְכַסְפֵּהוּ

יְשַׁלַּח לַחְמוֹ עַל פְּנֵי מַיִם

לְמַעַן יוּשַׁב לוֹ כִּפְלַיִם

כֵּן זֶרַע יִזְרַע זוֹרֵעַ

כִּי בְלִבּוֹ הֵיטֵב יוֹדֵעַ

אֲדָמָה תּוֹסִיף תֵּת כֹּחָהּ

אִם זֶרַע יִתֵּן אֶל תּוֹכָהּ

אַךְ שֹׁלְחֵי מָנוֹת לְרֵעֵיהֶם

לֹא לְהַרְוִיחַ מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם

הֵם לְכַבֵּד רֵעָם מַטָּרָתָם

לְהַרְאוֹת גֹּדֶל אַהֲבָתָם

בְּלֶחֶם וָיַיִן כִּבַּדְתַּנִי

אַהֲבָתְךָ הִרְאִיתַנִי

עַתָּה הָרְאֵתִי לָדַעַת

כִּי מִמְּקוֹר נֶאֱמָן נֹבַעַת

אֲנִי אֲכַבֶּדְךָ לֹא בְיַיִן

מֵאָפַע [1]הוּא אֶפֶס וָאַיִן

אַךְ אֶשָּׂא כוֹס עַל כַּפַּיִם

וַאֲבָרֶכְךָ בְּשָׁלוֹם וְחַיִּים.

זה שיר המגדיר או מתאר את הפולניות בצורתה הכמעט טהורה. התודה מהולה בנזיפה, ולאור הנזיפה בבתים 1 ו- 2 וסיום השיר בבית החמישי, כמעט עולה תחושה שהדובר לועג לנותן היין מתנה.

השיר נכתב ל"ידידי" מבלי ציון שם, הוא נכתב לאחר משלוח מנות בפורים. הוא בנוי מחמישה בתים, בני ארבעה טורים. כל בית עומד בפני עצמו כיחידת תוכן, והם משתרשים זה מזה לפי הענין  האירוני.

החריזה בשיר אאגג, כלומר הבית מחולק באמצעות החרוז ל- שתי יחידות, וכל יחידה מספרת "סיפור קטן". השיר מאוד מתוחכם, עליז, אירוני ואולי קצת סרקסטי או ציני, כראוי לפורים, שהרי החיים למדונו שמתן מתנות אינו תמים, לעולם. תמיד במתן מתנה יש הזרעת המקבל כהכנה לפרי שיתקבל בעתיד. אבל נותני מנות לפורים, הם ממש לא בענין –

"אַךְ שֹׁלְחֵי מָנוֹת לְרֵעֵיהֶם….

לְהַרְאוֹת גֹּדֶל אַהֲבָתָם

ומייד בבית הרביעי פירוט – יין ולחם, והדובר מייד יודע שכוונות השולח אמת, אבל הוא הדובר , לא שולח מנות, כי:

אֲנִי אֲכַבֶּדְךָ לֹא בְיַיִן

מֵאָפַע [1]הוּא אֶפֶס וָאַיִן –

לא ביין כי הוא כלום [ שלוש פעמים חזרה על המילה המסמנת את היין ככלום, בשלוש צורות שונות ]. הדבר היחיד שיעשה הדובר יברך בשלום ובחיים.

---

מקור – פרויקט בן יהודה

ביוגרפיה – יקום תרבות ; ויקיואנד אנגלית 

[1]

• "הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע" (ישעיה מא, כד)
• "ברוך אשר פעלו מאפע המציא / ומאין יש הוציא להיות" (אביתור, פיוט לפסח, מאה 11)