בלונים
בַּלּוֹנִים שֶׁל מְסִבָּה מִתְרַפְּקִים זֶה עַל זֶה
בֵּין נַחֲשֵׁי הַנְּיָר,
וּמְקַבְּלִים בַּעֲנָוָה
אֶת הַסְּיָג, אֶת תִּקְרַת הָאוּלָם.
מוּכָנִים לְכָל רֶמֶז,
זְהִירִים לְצַיֵּת לְכָל נְשִׁיבָה.
אֲבָל אֲפִלּוּ עַנְוֵי עוֹלָם אֵלֶּה
קְרֵבָה שְׁעָתָם.
פִּתְאֹם נִשְׁמָתָם פּוֹרַחַת
בְּצִפְצוּף מְבֹהָל,
אוֹ נִשְׁמָתָם פּוֹקַעַת
בְּנֶפֶץ יָחִיד.
אַחֲרֵי כֵן מִתְרַפְּטוֹת גּוּפוֹת הַגּוּמִי
בְּשׁוּלֵי מַרְבָד מְפֻגָּל,
וְהַנְּשָׁמוֹת תּוֹעוֹת
בְּעוֹלָם הַבֵּינַיִם, בְּעֵרֶךְ בְּגֹבַהּ הָאַף.
השיר הזה הופיע בשאלת UNSEEN בבחינת הבגרות בספרות ל- 2 יח"ל לפני שנתיים לערך. ר"ל שהוא נחשב כשיר קל יחסית, כזה שלא דורש מתלמיד ממוצע השקעות רוח ונפש רציניות, כזה שהמערכת הפרוזודית והרטוריצת שלו די שקופה ותכניו ברורים.
עם זאת, כמי שבחן בעל פה התלמידים עלו על הצד הגלוי והמחוספס של ה"ציניות" מבלי לעמוד על רכיבים עידינים ומורכבים יותר, אירוניה, פארודיה ואחרים.
אני לכשעצמי ראיתי את פגיס [ גילוי נאות – מרצה לספרות שלי, פרטנר לשיחות על הוראת שיריו בתיכון 🙂 ] נמצא במסיבה חסרת חשיבות, מסוג האירועים הבלתי נסבלים, שחייבים להגיע אליהם.
מקור השיר – הבלוג של רן יגיל בNRG
ביוגרפיה – ויקי ;
צור ארליך, פרופ' פגיס ומיסטר דן: על חידותיו של דן פגיס, י"ח בתמוז תשס"ו, 14.7.2006, מקור ראשון