דוד אבידן

אָדָמִּלָּה

הַמִּלָּה שֶׁהָיִיתִי
הַמִּלָּה שֶׁאֶהְיֶה
הַמִּלָּה שֶׁהָיִיתִי
לִפְנֵי לֵדָתִי
הַמִּלָּה שֶׁאֶהְיֶה
אַחַר מוֹתִי
הַמִּלָּה שֶׁהָיְתָה בִּי
הַמִּלָּה שֶׁאִתִּי.

גילוי נאות – הכרתי את אבידן באופן אישי בתקופתי הפרועה בתל אביב, עת הייתי חייל לקראת שחרור. היה משהו מפתה בדמות המשורר והפמליה הסובבת אותו ונלחת על חסדיו. לא שזה עזר לו בשנות חייו האחרונות.

שיר בסיסי ביותר, כמעט דיבור של "ילד" או של שאמאן או של אלוהים שברא את העולם במלים. האנפורה מדגישה חזור והדגש שהכל רק "מילה", שמהותו התמציתית והאותנטית ביותר של המשורר היא – המילה. גם אחרי מותו הוא מילה, זו שהיתה בו וזו שהיתה אתו.

ברור שאפשר לקפוץ לעולם הלוגוס, הפילוסופיה, הספרות ועוד מערכות סמבוליות צליליות בעלות משמעות, ומחפש האירוניות ימצא גם קשר בין מילה של שפה למילה של זכר ביהדות.


מקור השיר – מתוך הבלוג של רן יגיל בבננות

ביוגרפיה – ויקי ; הטלוויזיה החינוכית [כולל קליפ עם שיחה עמו ]

רשימת מחקרים על יצירתו – אוניברסיטת באר שבע

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.