ברכיה בן נטרונאי הנקדן – התרנגול והאבן היקרה

התרנגול והאבן היקרה.

כסיל את עיניו מחכמה יגרע, מואס בטוב ובוחר ברע.

תרננול על אשפה עלה,והדומן ברגליו פזר ועלה, למצא תולעים למאכלו, משם חפר אוכל ברנלו. וימצא ישפה אבן טובה,ולנקר עוד באשפה לא אבה. ויאמר1 חשבתי למצא יתרון טוב בעמלי,תולע או זבוב אשר ייטב לי, ועתה ישפה הנה מצאתיך, מה יתרון לי באשר ראיתיך? ז אמנם את נחמדת למראה, ואם ימצאך עשיר יתגאה, ותהי בידו נקפצת, ובזהב טוב משובצת, ותאיר על אורך שבעתים. אך עתה בין רגלים, תהי דרוכה ורמוסה, כי נפשי עליך לא חסה, באשר לא אמצא בך חפצי; טוב ליתולע שלם או חצי להשיב נפשי הרעבה ממציאת אבן טובה.

המשל המקסים הזה לא ממש מתחבר עם המוטו שלו – הטיפש שאינו לומד ולכן בוחר ברע על פני הטוב. שהרי התרנגול חיפש אוכל ולא אבן יקרה, מה יעשה עם אבן יקרה? אלא, שאם התרנגול הוא סמל לטיפש, הרי ברור שלא יצליח להבין את חשיבות הכסף מול הסיפוק המיידי, עכשיו אוכל. ואם נרחיב את האלגוריה, הרי תרנגול הוא גם סמל לגבר צעיר עז יצר, והמשל מושלם.


מקור המשל – אינציקלופדיה יהודית דעת

ספר משלי שועלים, השלם 

ביוגרפיה – ויקי אינציקלופדיה יהודית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.