ה אל הביטה וראה/צר על עם שפל ידאה/פורץ גדר חדר עדר נאלה/נע במדבר נשבר בקר אין רואה./
שעיר חוזה מדוח/בנוה קדשך בטוח/אל חי כמה שמה שמה ינוח/גם יתעדן חמדן ומדן עם שוח/
נוסעה יונתך חנה/בכפור ובקרה לנה,/גם בחורף עורב אורב ליונה/לך מאל שואל:גואל יבוא נא;/
-יונה כי בא תחולתך/ראתי בשבי שבותך/האון לבשי חפשי ונשי צוק עיתך/חכי ביתי איתי משכרותך/
ראש ישאו בנים דורשי/לי עמים יובליו שי/צאני אקבץ אמנה אבנה בית מקדשי/אהיה דורש יורש שורש בן ישי,/
האל יבנה את מגדל/ציון וכבודי צר יגדל/רוחי ישיב,וינשא שח ונבדל/תוך אולמי עמי ושמי יתגדל. /
הפיוט המופנה אל אלוהים המבטא את געגועי הגאולה לה מצפים, את סיפור יונה שמקבל בשיר אופי מעט אחר. כמו בכל פיוט – הסיום המאמין באל.
יש לראות היטב את מבנה הבית בן ארבע הצלעות והחריזה הפנימית. כן נעדר האקרוסטיכון האופייני לפיוט [ שירי הרשות ]- מה שמצביע על צניעות ממש גדולה.
מקור הפיוט – מסורת יהודי כורדיסטאן
ביוגרפיה – ויקיואנד ; אורי מלמד ורינה לוין מלמד – הרבנית אסנת – ראש ישיבה
תרבות קריאה 