פיליפ מרלו – הצרות הן המקצוע שלי

פיליפ מרלו
 כמו רבים אחרים פיליפ מרלו, הבלש הידוע של ריימונד צ'אנדלר, מתחבר לזרם הקולנוע של "פילם נואר".בעיבודים הטלוויזיוניים האינסופיים לדמות זו תמיד יהיה בלש קשוח שמדבר בגוף ראשון, קול גברי נמוך. תמיד תהא איזו אשה מושכת שמפילה אותו במלכודת, יריות וכו'. 
אתמול סיימתי לקרוא את "צרות הן המקצוע שלי"  הספר בנוי מארבעה סיפורים / נובלות שפורסמו בעיתוני בלשים בעבר:צרות הן המקצוע שלי העד דגי הזהב שרב. אל הספר מצורף פתח דבר, שכתב צ'אנדלר עצמו ואחרית דבר שכתב דניאל מזרחי, המתרגם.
ארבעת הסיפורים מציגים את מרלו בתוך הנרטיב הטבעי שיצר לו צ'אנדלר. כניסה מרצון/לא מרצון לתוך קונספירציה בנויה יחסית היטב ושבירתה על ידי הרכיב הבלתי צפוי – מרלו עצמו. מזרחי כותב בעמ' 228 שרבים ממבקרי צ'אנדלר תוקפים אותו על הסנטימנטליות שלו. כמו מזרחי, גם אני רואה בסנטימנטליות הזו משהו עמוק ובסיסי, שבלעדיו הסיפורים היו עוד טקסטים שטוחים-פלקטיים-מתכוניים של "סיפורי בלש".לדוגמה, בסיפור האחרון מצילה ה"פאם פאטאל" את מרלו ממוות ודאי. מאותו רגע הוא הופך לבר חובה לנצח נצחים, עד כדי הגנה עליה מפני גילוי אמת שתהרוס לה את הסיפור הפרטי של חייה. [מה שבשפה המודרנית נוטים לקרוא: נרטיב מכונן זהות]. שימו לב איך מסתיים הסיפור
עמ' 222:   הסתכלתי במים במשך זמן מה, אחר כך שלפתי מהכיס מחרוזת של פנינים מזויפות מזכוכית בוהמית, חתכתי את הקשר באחד הקצוות והורדתי את הפנינים בזו אחר זו.   כשכולן היו מונחות בכף ידי השמאלית, החזקתי אותן קצת וחשבתי. בעצם לא היה על מה לחשוב. הייתי בטוח.  "לזכרו של מר סטן פיליפס" אמרתי בקול רם. "סתם עוד רמאי."   זרקתי את הפנינים למים, בזו אחר זו, לעבר השחפים.   הן יצרו מעגלים קטנים במים והשחפים התרוממו מעל פני הים ועטו על המעגלים. 
שימו לב למלודרמה החזקה, לציוריות העמוקה ולתשומת הלב לפרטים הקטנים ביותר. אבל ובעיקר המלודרמה, הסנטימנטליות הבסיסית של הטקסט. יש לכאורה מעין תרתי דסתרי בין הגבר החזק, ה"זאב הבודד" האמיתי כפי שמכנה אותו המתרגם, מעין מיזנטרופ שאינו מסוגל ליצור קשר ממשי עם בני אדם לבין האדם הרגיש, הפגוע והפגיע כפי שהוא מופיע בתמונה הזו שציטטתי, או בסיפור "דגי הזהב", ושמחתו על כך שהוא יעזור לקטי הורן:[    יכולתי לראות את עיניה כשאני אתן לה את ה צ'ק, וכשהיא תפקיד אותו בבנק כדי לחכות עד שג'וני יקבל   שחרור על תנאי מסן קוונטין. [עמ' 168] כך אפשר לרוץ לאורך ארבעת הסיפורים ולמצוא את המקומות הרגישים, הסנטימנטליים של הטקסט.

אבל לטעמי, זה הופך את הסיפורים למלאכת מחשבת של כתיבה ספרותית. לא ממש קשה לזהות בסיפורים את "האשם", ומרלו הוא לא מסוג הבלש נוסח הרקול פוארו או אלרי קווין או מפקח דלגליש. הסיפור אינו מבוסס על חידה אינטלקטואלית ועל רוצחים שמעשיהם מורכבים, סמבוליים ומחייבים גאון ו/או משורר בודד ואומלל נוסח דלגליש כדי לפתור אותם. הסיפורים של צ'אנדלר, בספר הזה, קצרים, אלימים. מי שיורה הוא בדרך כלל הפושע. מי שהורג הוא בדרך כלל פושע/ת. אין רחמים לשוטרים מושחתים, כמו ב"שרב".מרלו, כפי שכתבתי קודם קופץ לכל אירוע כי או חסר לו כסף או כי הצדק הופר ויש לתקנו. כהרגלי, לאחר שאני קורא ספר אני הולך לחפש "מה כתבו עליו". מצאתי מאמר-בקורת של דרור משעני ב'הארץ'. משעני מנסה להסביר באריכות מדוע העברית והתרבות העברית לא ממש הצליחו לייצר "בלש", וההסברים שלו מענינים מאוד.
בעיקר מצאה חן בעיני הפסקה הזו ממאמרו-ביקורתו:    צ'אנדלר היה אחד הסופרים הראשונים שפתחו את גבולותיה הלשוניים של הספרות האמריקאית, ולא רק ספרות הבלשים האמריקאית, ללשון "הרחוב". המהפכה שחולל ביצירתו, כבר מהסיפורים הראשונים שפורסמו בירחוני הבלשים הפופולריים, היו מהפכה לשונית של ממש בספרות האנגלוסקסית: את הלשון האריסטוקרטית של ארתור קונן דויל ואגתה כריסטי המיר בלשון ששאבה את אוצר המלים שלה מבארים היספאניים בלוס אנג'לס, את המבנים הדקדוקיים שלה ממועדוני ג'אז שחורים ואת לקסיקון הדימויים שלה מדיינרים בתחנות דלק ("הפנים שלו נראו כמו סטייק"). לשון הרחוב המדומיינת הזאת של צ'אנדלר היתה אחד הרגעים החשובים בהיפתחותה של לשון הספרות האמריקאית לפוליפוניה לשונית אתנית ומעמדית,[הדגשה שלי – אב"ח] וסופרים מאוחרים ידעו להכיר לה טובה על כך (למשל פול אוסטר, המצוטט בגב הספר). 
– – – – – –
מידע רב על צ'אנדלר תמצאו כמובן בויקיפדיה.מקורות, לפי סדרת הבאתם בפוסט.ויקיפדיה – הסרט האפל: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%9D_%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%A8דרור משעני – האם כבר מותר לעברית למזוג לעצמה כוס סקווטש: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=520269&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0ריימונד צ'אנדלר – ויקיפדיה:http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93_%D7%A6%27%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.