לצחוק על הרקול פוארו, למשל

של

אך לא רק עליו. ספרו של אדוארדו מנדוסה*

<עיצוב הכריכה הוא מעשה אומנות בפני עצמו. ולכן העדפתי להדביק תמונה גדולה ולא קטנה של הדש הקדמי >

הוא מלאכת מחשבת של פארודיזציה והגחכת ז'אנר הבלש ה"רציני", זה שתופס את עצמו כספרות יפה ו/או כספרות שיש לה משהו לומר על העולם.

הבלש הוא חולה-נפש או מטורף המאושפז בבית חולים לחולי נפש – מוסד פסיכיאטרי – ומוצא ממנו לצורך ביצוע משימה קלאסית לבלש א-לה-הרקול פוארו ואחרים "איך נעלם אדם מחדר סגור לגמרי, במוסד סגור לגמרי, ואיך הוא גם חוזר אליו?"

ברור שיימצא פתרון הגיוני לתעלומה, ברור גם שהפיתרון יימסר בסוף העלילה. לא ברור מה יעלה בגורלו של הבלש המטורף, שדי מהר הופך למטרת המרדף של המשטרה וגם של המפקח פלורס אחריו. המפקח הוא זה שהחליט להטיל עליו את המשימה.

יתרה מכך, הבלש האומלל שלנו לא מקבל הוצאות או שכר טרחה, אין לו חדר-בית מקום לנוח, הוא מסריח כשהוא לא מתקלח,אבל הוא מסריח כי הוא נופל כל הזמן לבורות ביוב או לערימות זבל. כלומר, הגחכת הדמות על ידי מנדוסה נעשית בכל מישור אפשרי. הבלש הוא שורד מקצועי, המוצא מחייתו בכל דרך אפשרית כולל מכירת גופו.

אבל ובעיקר, כפי שגם אלכס אפשטיין העיר על כך יש לו יכולת דיבור יוצאת דופן במיוחד. שפתו עשירה, רהוטה, קולחת ועומדת בניגוד לדימוי הבסיסי שלנו עליו, ולמידע שהוא טורח לתת לנו על ילדותו העשוקה.

לטעמי, חוץ מאירועי העלילה המצחיקים עד דמעות, גם השפה של הסיפור הזה מפתיעה בתנועתיות שלה בין משלבי לשון שונים ללא מאמץ ניכר [אם כי אני משוכנע שטל קרן, המתרגמת עבדה קשה מאוד]. המורכבות הזו של השפה היא מרכיב נוסף ביצירת הפארודיה, הצחוק וההומור של הטקסט.

ועם זאת, למרות הרכיב הפארודי, הפיקרסקי הסיפור הזה מתעסק בנושא מרכזי בחברה הספרדית בתקופת הרומן – 1977, המעבר מפרנקו הטוטליטר לחברה דמוקרטית ופתוחה, ויש בו ביקורת עזה על המשטרה, מוסדות פסיכיאטריים ועל הקשר בין הון-שלטון. [אינני יודע עם מנדוסה קרא את פוקו, אבל ובוודאי הוא הכיר את השיח סביב מנגנוני הכוח החברתיים בטרמינולוגיה פוקויאנית ו/או אחרת].

הרומאן מומלץ מאוד מאוד לקריאה. הוא קצר, 173 עמ', הוא עלילתי מאוד, הוא מצחיק מאוד, התרגום לדעתי מעולה.

שמחתי במסגרת חיפושי אחרי חומר ברשת לגלות שאלכס אפשטיין כתב עליו גם בבלוג שלו וגם מאמר ביקורת קצרצר ב'הארץ'.

בבליוגרפיה

1. כאוס שמח והרבה פפסי קולה – אלכס אפשטיין, הארץ,  http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=612763&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0

2. וורדים ואפר – אלכס אפשטיין – http://www.notes.co.il/epstein/13047.asp

3. פיליפ מתהפך בקברו – מאיה פלדמן – YNET – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3134301,00.html

4. ברצלונה פארק – רומי מיקולינסקי – ואללה תרבות – http://e.walla.co.il/?w=/203/782787

5. גבר מחפש קבר – גלעד סרי לוי – הצופה – http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=36278


*תעלומת הקבר המכושף, תירגמה מספרדית: טל ניצן. סדרת לטינו, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.